הלכה יומית: ט"ז תמוז « הקודם | הבא »
סיפור עלייתו לארץ ישראל של רבינו חיים בן עטר זיע"א
הרב אהוד אחיטובסיפור עלייתו לארץ ישראל של רבינו חיים בן עטר זיע"א
בערב שבת קודש פרשת בלק ט"ו תמוז ה'תשפ"ה חל יום פטירתו של רבינו חיים בן עטר זיע"א שנפטר לפני מאה ושמונים ושתיים שנה בט"ו תמוז ה' תק"ג. בספרו המפורסם והנפוץ 'אור החיים' על התורה, הוא מרבה לעסוק בציפייה לגאולת ישראל. כדי לזרז את ביאת המשיח, הוא החליט לעלות לארץ ישראל, עם משפחתו ומשפחות תלמידיו. אלא שבאותם הימים מסע לארץ ישראל היה דבר מורכב: שודדים ארבו להולכי דרכים ואף השייט באונייה ממרוקו לאיטליה היה יקר. מסיבה זו חלק מתלמידיו הציעו, שהם יעלו יחד עם רבם בגפם לארץ ישראל, שלא לסכן את משפחותיהם בגלל סכנת הדרכים.
רבינו חיים בן עטר סירב להצעה זו וענה להם בלשונו המליצית: "ויאמר משה: בנערינו ובזקנינו נלך, בבנינו ובבנותינו בצאננו ובבקרינו כי חג ה' לנו" (שמות, י, ט). הסיבה להתנגדותו להצעתם מבוארת על פי פירושו לתורה, שם הוא כותב ששנת ה' אלפים ה'ת"ק היא שנה משמעותית בתהליך גאולתם של ישראל, ומסיבה זו הוא רוצה לעלות ארצה 'סמוך ונראה' לאותה שנה, בכדי לזרז באופן מעשי את תהליך גאולתם של ישראל. לפיכך, לא שייך שהתלמידים יעלו ארצה בלא בני משפחתם, אף אם הדבר יגרום לעיכוב זמני בעלייה. כי משה רבינו לימדנו בפסוק "בנערינו ובזקננו וכו' ...", שגאולתם של ישראל אינה 'נחלתם' של יחידים, אלא היא גאולת הכלל.
