הלכה יומית: י"ב כסלו « הקודם | הבא »

חנוכה - המצווה בהדלקה

מתוך הספר 'הלכה בימינו' | הרב יעקב אריאל

הדלקת הנרות היא המצווה ולא היותם דלוקים, וכן תקנו חכמים בנוסח הברכה: "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של חנוכה". ולכן אם הדליק נרות שיכולים לדלוק חצי שעה, ומישהו הפילם בטעות וכבו לפני שהספיקו לדלוק חצי שעה, אינו חייב לחזור להדליקם, הואיל וכבר קיים את המצווה בעת ההדלקה. ואפילו אם הדליק נרות מסוג גרוע, שיש חשש מסוים שמא יכבו, כיוון שבדרך כלל הם דולקים חצי שעה, יצא ידי חובה. אבל פסקו האחרונים, שבכל אופן אם הנרות כבו לפני שהספיקו לדלוק חצי שעה, ראוי להחמיר ולהדליקם, כדי שידלקו כשיעור חצי שעה שתקנו חכמים (שו"ע תרעג, ב; מ"ב כז).

 

ואם הדליקם במקום שלא יוכלו לדלוק חצי שעה, כגון במקום שהרוח נושבת, ואכן הרוח כיבתה את הנרות לפני שהספיקו לדלוק חצי שעה, לא יצא ידי חובה, מפני שכבר כשהדליקם לא היו ראויים לדלוק חצי שעה. לדעת רוב הפוסקים עליו לחזור להדליקם בברכה, אולם למעשה יחזור וידליקם בלא ברכה, מפני שיש בזה ספק, וכלל הוא: ספק ברכות להקל.

 

כאמור, הדלקת הנרות היא המצווה ולא הנחתם במקומם, לפיכך, אם היה נר דולק מבעוד יום במקום הכשר לנר חנוכה, כיוון שהנר לא הודלק לשם מצווה, אין יוצאים בו ידי חובה. ואף אם יגביהנו בעודו דולק ויניחנו שוב במקומו לשם מצווה – לא יצא. אלא עליו לכבותו ולהדליקו לשם מצווה, ואין צורך להגביה את החנוכיה ולהניחה לשם מצווה (שבת כג, א; שו"ע תרעה, א).

 

צריך להדליק את הנרות במקום הנחתם, ואפילו אם בעל הבית חולה ואינו יכול לקום ממיטתו, אין מביאים לו את הנרות כדי שידליקם ליד מיטתו ויעבירום אח"כ למקומם, אלא בעל הבית יברך ואדם אחר ידליק עבורו את הנרות במקום הראוי להם (בא"ח וישב ו). ואם הניח את הנרות על אדן החלון אבל שכח להצמידם לחלון לפני ההדלקה, רשאי לקרבם מעט אחר ההדלקה, כדי שהעוברים ושבים ברחוב יראום טוב יותר.

ADB