הלכה יומית: כ"ו טבת « הקודם | הבא »

הלכות ערלה ונטע רבעי - הרכבה ב'

מתוך הלכות הארץ - ערלה

א. אם הרכיבו את הרוכב על גבי כנת סרק, יש למנות שנות ערלה מעת ההרכבה ולא מעת נטיעת הכנה. יש להכליל בכנות סרק כנות שפירותיהן אינם ראויים למאכל בכלל, וכן כנות בעלות פריחה זכרית.

 

ב. אם הרכיבו שני מינים באיסור (כגון אגס על חבוש או שזיף על כנת 677) – אין חובה למנות שנות ערלה מעת ההרכבה, אלא מונים את שנות הערלה מעת נטיעת הכנה.

 

ג. לפעמים ישנן כנות שאינן גדלות כראוי, ולכן מבצעים 'הרכבת תמך'. שותלים כנה בצמוד לעץ הבוגר, מקלפים את הגזע של העץ הבוגר ומצמידים אליו את הכנה הצעירה עד שתתאחה.

 

1. לכתחילה יש לקחת כנה צעירה שכבר עברה שנות ערלה. למעשה אין נוהגים כן, כי מבחינה מקצועית כנה בת שלוש ויותר אינה גמישה, וקשה להצמידה לעץ הבוגר.

 

2. עדיף לשתול את הכנה הצעירה ולחכות שבועיים עד שתיקלט, ולבצע את הרכבת התמך רק לאחר זמן זה. לחילופין, אפשר לטעת את הכנה הצעירה כשהיא בגוש אדמה (שיכולה לחיות ממנו, שנלקחה ממשתלה שהקפידה על ההנחיות דלהלן, פרק ו סעי' ו-ח) שכן אז היא תחשב קלוטה באדמה גם לפני שיעבור זמן קליטה.

 

3. גם במקרה שנטעו את הכנה הצעירה וביצעו את הרכבת התמך מייד, אין צורך למנות שנות ערלה מחדש (לאחר ניוון הכנה הזקנה), והפירות מותרים.