הלכה יומית: כ"ז אלול « הקודם | הבא »

אכל ירקות ודבר שזוקק מעין שלוש

מתוך 'השם רועי' | הרב אוריאל ספז

ישנם שני נימוקים בפוסקים שנפטר על ידי ברכת 'מעין שלוש': א. דעת הסמ"ק (הובא בבית יוסף ר"ח, י"ג) שהביטוי "על תנובת השדה" פוטר גם ירקות ופירות האדמה.  

 

ב. שיטת ה'חיי אדם' שסובר שברכת 'מעין שלוש' על שבעת המינים פוטרת את פירות האדמה מפני שנוסח "על הארץ ועל הפירות" כולל את פירות האדמה.

 

נראה שיש למעשה שלוש גישות איך להתייחס לנימוקים הללו הלכה למעשה:

 

 

1. דעת 'כף החיים', שדברי הסמ"ק לעיל לא נאמרו באופן נחרץ, ולכן לכתחילה יברך בורא נפשות תחילה, אבל ברור שאם בירך תחילה 'מעין שלוש', לא נפטר עדיין מברכת בורא נפשות (כף החיים שם ס"ק ע"ג). גם לפי הרב מרדכי אליהו (על פי מה שהובא ב'וזאת הברכה' עמ' 54) יש להקדים בורא נפשות אבל אם ברך מעין שלוש בדיעבד אינה פוטרת ירקות.

 

2. מאידך, יש פוסקים שסוברים שאין צורך להקדים בורא נפשות מפני שסוף סוף כיוון שדעתו היתה לברך בורא נפשות אחר מעין שלוש, זה נחשב כחשב בפירוש לא לפטור בברכתו את הירקות שאכל (אור לציון פרק י"ד סעיף כ"ד). [המשנה ברורה (בשער הציון ס"ק ס"ד) אמנם מביא את דברי ה'חיי אדם' אך לא פוסק כמותו, כי מלשון הרמב"ם (שם הל' ט"ז) משמע שזה דין מיוחד שפירות העץ נפטרו, ולא שאר הפירות. וזו לשון הרמב"ם: "אכל תאנים או ענבים ותפוחים ואגסים וכיוצא בהן מברך בסוף ברכה אחת מעין שלש והיא כוללת הכל מפני שכולן פירות העץ וכן כל כיוצא בזה".]

 

3. דעת הרב עובדיה יוסף שאם כבר בירך 'מעין שלוש' לא יברך שוב על הירקות בורא נפשות (יביע אומר ח"ה יז, חזו"ע ברכות עמ' ר"ב).

ADB