הלימוד היומי כ"ד אדר ה'תשפ"א

לימוד אמונה יומי: ב' שבט « הקודם | הבא »

הלכה מדע וטכנולוגיה: בשר ודגים

מתוך הספר 'הלכה בימינו' | הרב יעקב אריאל

לפי הידע הרפואי בתקופת התלמוד האוכל בשר ודגים עלול ללקות בצרעת. הרמב"ם שהיה גם רופא לא הביא זאת להלכה, כי בימיו התקדם המדע הרפואי וידע שאין סכנה בדבר. בכל זאת המנהג להימנע מאכילת בשר ודגים נשאר, ואף הובא בשו"ע.

 

החתם סופר נשאל האם להתיחס לתערובת של בשר ודגים בחומרא גדולה יותר מאשר לאיסורים אחרים ולא יועיל ביטול בפי 60 כי "סכנתא חמירא מאיסורא"? תשובתו היא:

אלא משום דחזינן לרמב"ם דרב גובריה ברפואות וטבעיות שהשמיט הנ"ל ע"כ ניסה בחקירתו ומצא שנשתנו הטבעים... ונאמן עלינו הרמב"ם גדול הרופאים.

 

והשתא נהי שלא נסמוך על זה לעשות מעשה לאוכלם זה עם זה דאפשר דהו"ל כמו דבר הנאסר במנין... ומשום זה אנו נזהרים ומנהג אבותינו תורה מ"מ הרווחנו שיצאנו מחמירת סכנתא דהשתא מיהת ליכא סכנתא.

 

תשובתו בנויה על שני עקרונות:

א. השתנות הטבעים. בדרך כלל משתמשים במונח זה לתאר שינויים עובדתיים בתנאי החיים, מחלות שהודברו, תוחלת חיים שהשתנתה וכדו' (ר' ספרו החשוב בשם זה של הרב פרופ' נריה גוטל). כאן מדובר לא במציאות שהשתנתה אלא בידע שהשתנה. אף הוא נכלל בגדר השתנות הטבעים.

ב. מסורת מול חידוש. לא כל שינוי בידע מחייב יישום שונה של ההלכה. סיבת האיסור אמנם בטלה, אך מכיון שהמנהג המקובל ממשיך להתנהג כאילו הדבר מסוכן, יש להמשיך ולנהוג בו, אך לא במלוא חומרתו הקודמת, כדבר מסוכן ממש, אלא רק כמנהג בלבד.

 

יש ללמוד מתשובה זו פקחות רבה בהנהגת הצבור. המדע מחדש, מגלה, וממציא, ויש להתחשב בתנאים החדשים. אך עם זאת אין לשבור מסורת, בפרט זו שהוכנסה לשולחן ערוך, ספר ההלכה המחייב כל יהודי. ציבור זקוק לקביעות, להמשכיות. ואם נשנה את הנהגים, בעקבות כל תגלית מדעית חדשים לבקרים עלולה דעתנו להשתבש עלינו ונאבד את היציבות שהחיים בנויים עליהם. אי לכך יש לאחוז את החבל בשני הקצוות, לשמור על המסורת, במקום שניתנה לה גושפנקא הלכתית, אם כי במינון שונה, תוך כדי התחשבות בחידושי המדע.

רק ת"ח ומנהיג מסוגו של החת"ס מסוגל לכך.

ACB