הלימוד היומי י"א שבט ה'תשפ"א

לימוד אמונה יומי: כ"ט טבת « הקודם | הבא »

הלכה מדע וטכנולוגיה: הלכה ומציאות

מתוך הספר 'הלכה בימינו' | הרב יעקב אריאל

כל פסיקה הלכתית מורכבת משני מישורים, התיאורטי והמעשי. הצד המעשי הוא הרקע שעליו צריכה להתיישם ההלכה התיאורטית. חכם גדול בתחום התיאורטי חייב להיות גם פיקח בהבנת המציאות שעליה הוא דן, כדי שיישום הפסיקה יהיה מדויק. כל דיין שדן אמת לאמיתה נעשה שותף לקב"ה במעשה בראשית. מהי אמת לאמיתה? וכי יש אמת שאינה לאמיתה? פירש הגר"א שרק כאשר ההקבלה תואמת בין האמת התיאורטית לאמת העובדתית האמת היא לאמיתה. אך כאשר האמת התיאורטית היא אמיתית, אולם המידע על הרקע עליה היא דנה אינו מדויק, זו אמת שאינה לאמיתה. זה ההבדל בין חכם לפיקח. חכם הוא בעל ידע תיאורטי. פיקח הוא בעל הבנה מציאותית. על כל חכם המורה הלכה להיות גם פיקח.

 

ההלכה מקיפה את כל החיים. לית אתר פנוי מינה. כדי להִתְישם בכל נושא העולה על הפרק עליה להסתמך על אינפורמציה מדויקת של המצע העובדתי עליה היא מתישמת. פעמים רבות אינפורמציה כזאת מסופקת באמצעות ידע מדעי. וידע זה משתנה מדור לדור, בין היתר בזכות המיכשור הטכנולוגי שאף הוא משתכלל וחושף ידע חדש שלא היה ידוע בעבר. האם הדבר משנה את היישום ההלכתי?

 

נשתמש בדוגמא פשוטה – פיקוח נפש דוחה שבת. האם כל חולה הוא בגדר פיקוח נפש? יש צורך בדיאגנוזה רפואית. אמנם חז"ל קבעו כמה מקרים שבהם החולה נחשב כמסוכן. אולם הם לא הקיפו את כל המקרים, וגם במקרים שהוזכרו, מכיון שמדע הרפואה מתפתח מיום ליום, ההגדרות עשויות להשתנות.

בתלמוד מוזכרות רפואות רבות שנקבעו על סמך הידע הרפואי שהיה מקובל בימיהם. וכבר רב שרירא גאון קבע בשם קודמיו הגאונים שאין לסמוך היום על רפואות אלו. ובעקבותיהם קבעו התוספות:

ובזמן הזה תופסים סכנה למיכל דג סמוך לסירחון ושמא נשתנו כמו הרפואות שבש"ס שאינן טובות בזמן הזה.

 

דוגמא אחרת, בת ימינו. בעבר נקבע מותו של אדם עפ"י הנשימה ויש על כך פסוק מפורש בתורה "כל אשר נשמת חיים באפיו". כיום, גם על מי שלכאורה אינו נושם מחללים את השבת. כי הרפואה בימינו מסוגלת להחזיר לחיים גם מי שהפסיק לכאורה לנשום.

שאלה זו הופנתה לגר"מ פיינשטיין. השואל סבר שמכיון שההלכה אינה מתחשבת בדבר הסמוי מן העין (ר' להלן פרק ח) אין לנו אלא מה שעינינו רואות. ומכיון שהחולה אינו נושם עוד הוא נחשב כמת ואין לחלל עליו את השבת. הגר"מ פיינשטין דוחה את הנחת השואל:

ודימה זה למה שמותרין לאכול תולעים שרואים אותם במיקראסקאפ, מפני שהתורה לא אסרה אלא תולעים ושקצים ורמשים שנראו לעינים וכן דימה למה שזקנו הגרש"ז ז"ל אמר שאין להתחשב במראות דמים עם מיקראסקאפ, וכן לא ברבוע של תפילין...

נראה לע"ד שאינו כן. במי שרואין העלעקטריק ראדיאגראם שיש לו איזה חיות הרי על אופן זה ליכא שוב אפילו רוב לומר שהוא מת, והוא חי ממש אף שאינו נושם... ולכן יהיה אסור לקבוע [מוות] לאיש כזה ואדרבה יהיו מחוייבים להשתדל ברפואות אם אפשר, ומסתבר שגם בשבת.

 

אין ספור ליישומים הלכתיים הנקבעים בעקבות התמורות המדעיות והטכנולוגיות. לא כל חכמינו היו בהכרח רופאים מקצועיים. הם הסתמכו על המידע הרפואי שהיה בימיהם (היו ביניהם שהתמחו ברפואה כמו שמואל, אולם גם הוא את חכמת הרפואה רכש כנראה ממקורות אחרים, לאו דוקא מחכמי התורה) וכשהשתנה הידע משתנה גם ההסתמכות בהתאם.

ACB