אנציקלופדיה הלכתית - חקלאית

אנציקלופדיה הלכתית-חקלאית הוא פרוייקט חדש מבית מכון התורה והארץ, שמרכז מידע מקצועי והלכתי השייך לכלל תחומי החקלאות (הצומח והחי) ומהווה רקע חשוב לכתיבה הלכתית בנושא המצוות התלויות בארץ.

הערכים מובאים בשני חלקים: החלק המדעי-מקצועי ובעקבותיו הדיון ההלכתי.

צוות הכותבים של האנציקלופדיה כולל אנשי מדע מעולם האקדמיה, הנחשבים למומחים בתחומם, ורבנים פוסקי הלכה הבקיאים במצוות התלויות בארץ ובפרטי הלכותיהם.

מטרת האנציקלופדיה היא להביא בפני הקורא את הידע הקיים בסוגיות אלו, ואינה מהווה ספר פסיקה הלכה למעשה.

פרוייקט בסיוע משרד התרבות והספורט- מנהל התרבות.
המחלקה למכוני מחקר תורניים.
לתגובות והערות ניתן לפנות לכתובת המייל: h.david@toraland.org.il
 
חזור למפתח הערכים

אבן

ראשי פרקים:

א. תעודת זהות לחומר

ב. תיאור בחומר

ג. השפעה על החומר

ד. ממצא ארכיאולוגי

ה. מעמדו ההלכתי

 

תעודת זהות לחומר

שם החומר

אבן

מקור החומר

אבן מקומית בעיקר גיר- קירטון ודולומיט וכן צור ובזלת

הרכב כימי

משתנה לפי האזור בו ייצרו את הכלים

שימוש מרכזי בחקלאות/ גינון

שתילת צמחים

יתרונות השימוש

לא שמיש כיום

חסרונות השימוש

לא שמיש כיום

תחילת שימוש לצרכים חקלאיים על ידי האדם

התקופה הניאוליתית (תחילת החקלאות)

עמידות החומר

חומר עמיד, תהליך ביקועו יכול להימשך שנים רבות.

מעמדו ההלכתי

אינו נקוב

 

תיאור החומר קליפת כדור הארץ עשויה ממספר סוגי סלעים שבין השאר משמשים את האדם לצרכיו השונים. בין הסלעים הנפוצים מצויים סלעי הגיר השונים כגון "קירטון" (chalk)- סלע שהמרכיב המרכזי שבו הוא גיר רך שנח מאוד לעבדו, התוצר הוא חומר קשיח ויציב. חסרונו בכך שמשקלו בדרך כלל רב ביחס לחומרים המקבילים לו הקשורים לחקלאות.

בזמן הבית השני בתקופת הבית השני ככל הנראה כשחז"ל קבעו שכלי אבנים לא מקבלים טומאה, אז "פרצה טהרה בישראל". ובאה עדנה לכלי האבן, בארץ נמצאו כמה עשרות אתרי יצור כלי אבן- קירטון, בעיקר מתקופת הבית השני (התקופה הרומית הקדומה).

השפעה על החומר: אבן הוא חומר יציב שניתן להשתמש בו לאורך זמן. אם כי אבנים וסלעים עוברים תהליך בליה שנוצר בין השאר על ידי אקלים[1] וצמחים, קצב הבליה משתנה והוא תלוי במספר גורמים, כגון סוג הצמח ששורשיו משתרשים בסלע (צמח חד שנתי/ רב שנתי. עשבוני או מעוצה) כמות המים באדמה, חריצים שנוצרו בסלע, ועוד, תהליך הבליה יכול להימשך שנים רבות. ראה נספח השפעת צמחים על עצים ואבנים.

 

ממצא ארכיאולוגי: השימוש בכלי אבן רווח מתחילת ההיסטוריה האנושית, בעבר הרחוק השימוש המרכזי היה לצרכי ציד והכנת מזון כגון: ראשי חץ שונים, סכינים או כלי חיתוך, כלי כתישה וטחינה, כלי קיבול ועוד. במהלך הדורות נתגלה הטין והחרס והיכולת לעבד אדמה לצורך הכנת הכלים, אז ירדה קרנם של כלי האבן. עם זאת, בתקופת הבית השני באה עדנה לכלי האבן, ככל הנראה כשחז"ל קבעו שכלי אבנים לא מקבלים טומאה, אז "פרצה טהרה בישראל". בארץ נמצאו כמה עשרות אתרי יצור כלי אבן- קירטון, בעיקר מתקופת הבית השני (התקופה הרומית הקדומה).

עיבוד כלי האבן נעשה בעזרת מחרטות, אבנים קשות וכלי מתכת. כלי הקיבול כגון קנקנים, סירי בישול, קערות, כוסות וספלים שנמצאו בחפירות השונות הן בעיקר אבני גיר רך- קרטון. בעוד שכלי צור שימשו בעיקר לחיתוך.

לא ניתן להצביע בממצא הארכאולוגי בצורה ממוקדת על כלי אבן ששימשו לצורך גידול צמחים, ויתכן כי השימוש בכלי האבן היה "שימוש משני", לאחר שהכלי נשבר ולא היה ראוי עוד לשימוש.

בממצאים הארכיאולוגיים נמצאו כמו כן כלים שונים מסוגי סלעים נוספים, כגון בזלת, ומינרלים נוספים.

מעמדו ההלכתי: עציצים העשויים אבן נחשבים כאינם נקובים.[2]

 

להרחבה וסקירת כלי האבן השונים ראה בעבודת הד"ר של יונתן אדלר, הארכאולוגיה של הטהרה, עדויות ארכאולוגיות לשמירת הלכות טהרה בארץ- ישראל, מהתקופה החשמונאית עד סוף תקופת התלמוד (164 לפנה"ס- 440 לסה"נ) החל מעמ' 161.

למאמר>>

[1] ובתוכם: גשם, מים, רוח, שמש, ועוד.

[2] גיטין כב, א "דמפסיק צונמא", ר"ש ורע"ב בעוקצין ב, י, טל אורות (קיצור דינים מלאכת זורע ט) חזו"א שביעית כב א, ו.

toraland whatsapp