הלימוד היומי י"ד חשוון ה'תש"פ

הדף היומי: כ"ב אייר ה'תשע"ט - בכורות מ' « הקודם | הבא »

השיעור היומי של הרב אביחי קצין  באדיבות פורטל הדף היומי

הדף היומי הראה טקסט ע"ב

גמרא

בשושן הבירה אחת על קרן מזרחית צפונית ואחת על קרן מזרחית דרומית שעל קרן מזרחית צפונית היתה יתירה על של משה חצי אצבע ושעל קרן מזרחית דרומית היתה יתירה עליה חצי אצבע נמצאת יתירה על של משה אצבע ולמה היו אחת גדולה ואחת קטנה א] כשהיו אומנין נוטלין בקטנה ומחזירין בגדולה שלא יבואו לידי מעילה ב] תרתי למה לי חדא דכספא וזהבא וחדא דבניינא רב נחמן בר יצחק ואי תימא רב הונא בר נתן ג] לאותה ששנינו שיש בשר בין חוליא לחוליא מלא אצבע: מתני' אין לו ביצים או אין לו אלא ביצה אחת ר' ישמעאל אומר אם יש לו שני כיסין יש לו ב' ביצים אין לו ד] שני כיסין אין לו אלא ביצה אחת ר"ע אומר ה] מושיבו על עכוזו וממעך אם יש ביצה סופו לצאת מעשה שמיעך ולא יצא ו] נשחטה ונמצאת דבוקה בכסלים והתיר ר"ע ואסר רבי יוחנן בן נורי: גמ' השתא אין לו אלא ביצה אחת אמרת הוי מומא אין לו כלל מיבעיא חסורי מיחסרא והכי קתני אין לו שתי ביצים בשתי כיסין אלא בכיס אחד א"נ שתי כיסין וביצה אחת הרי זה מום ר' ישמעאל אומר יש לו ב' כיסים בידוע שיש לו ב' ביצים אין לו אלא כיס אחד כמי שאין לו אלא ביצה אחת דמי ואתא ר"ע למימר בידוע לא אמרינן אלא מושיבו על עכוזו וממעך אם יש ז] ביצה סופו לצאת: ומעשה שמיעך ולא יצא וכו': תניא א"ר יוסי מעשה בפירן של בית מנחם שמיעך ולא ח] יצאת ונשחטה ונמצאת דבוקה בכסלים והתיר ר"ע ואסר רבי יוחנן בן נורי אמר לו ר"ע לר' יוחנן בן נורי עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל אמר לו רבי יוחנן בן נורי לר"ע עד מתי אתה מאכיל ט] ישראל נבילות לאו מישחט שחטיה אלא טריפות לא איסור טריפות הוא אלא עד מתי אתה מאכיל ישראל קדשים בחוץ: מתני' בעל חמש רגלים או שאין לו אלא שלש ושרגליו י] (שהוא) קלוטות כשל חמור והשחול והכסול איזהו שחול שנשמטה יריכו וכסול שאחת יא] מיריכים גבוהות: גמ' א"ר הונא לא שנו אלא שחסר ויתר ביד אבל ברגל טרפה נמי הוי דכל יתיר כנטול דמי אמר רב פפא לא תימא דעגילן ולא סדיקן אלא כיון דעגילן אע"ג דסדיקן: והשחול והכסול וכו': ת"ר איזהו כסול ואיזהו שחול שחול שנשמטה יריכו כסול שרגלו אחד בתוך הכסל ורגלו אחד ע"ג הכסל תנא השרוע והקלוט שרוע שנשתרבב יב] לו יריכו קלוט שרגליו קלוטות כשל חמור וכשל סוס: מתני' נשבר עצם ידו ועצם רגלו אע"פ שאינו ניכר מומין אלו מנה אילא ביבנה והודו לו חכמים ועוד ג' הוסיף אמרו לו לא שמענו [אלא] יג] את אלו שגלגל עינו עגול כשל אדם ופיו דומה כשל חזיר ושניטל רוב המדבר יד] בלשונו ב"ד של אחריהן אמרו ה"ז מום: גמ' אינו ניכר מי קא הוי מומא אמר רב פפא אינו ניכר מחמת עצמו אבל ניכר מחמת מלאכה: מומין אלו מנה וכו': למימרא דלאו היינו אורחיה ורמינהו המפלת מין בהמה וחיה ועוף בין טמאין בין טהורין אם זכר תשב לזכר אם נקבה תשב לנקבה אינו ידוע תשב לזכר ולנקבה דברי ר"מ ואמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן מ"ט דר"מ הואיל וגלגל עינו עגול כשל אדם אמר רב יוסף ל"ק הא באוכמא הא בחיוורא: ופיו דומה כשל חזיר: אמר רב פפא לא תימא דשפיד ופרוס אלא כיון דפרוס אף על גב דלא שפיד: ושניטל רוב המדבר טו] שבלשונו: מתני' מני רבי יהודה היא דתניא ואת שניטל רוב הלשון רבי יהודה אומר רוב המדבר של לשונו: מתני' טז] ומעשה שהלחי התחתון עודף על העליון ושאל יז] ר"ג לחכמים ואמרו הרי זה מום: גמ' מאי תנא דקתני ומעשה משום דתנן פיו דומה לחזיר ופליגי רבנן עליה דרבי וקאמרינן כי פליגי רבנן עליה דרבי בשפתו עליונה עודפת על התחתונה אבל שהתחתונה עודפת על העליונה הרי זה מום ומעשה

רש"י

שושן הבירה. יציע שעשוי על שער מזרח ומקרי שושן הבירה במנחות בפרק שתי הלחם (דף צח.): יח] שיהו אומנין נוטלין בקטנה. כשהיו מתנין עם האומנין לעשות כך וכך אמות מלאכה לבדק הבית היו מתנין בשל משה והן עושין יט] למדה הגדולה למדת אחת שעושין בשושן הבירה: שלא יבואו לידי מעילה. שלא יהנו מן ההקדש דאם היו עושין באותה מדה שמתנין שמא יפחתו דא"א לצמצם הילכך מחזירין בגדולה: ותרתי למה לי. בחד סגי כ] (באותה) [לבד מאותה] של משה שהיא ו' טפחים: חדא לדהבא וכספא. שמלאכת טורח היא מתנין בשל משה ומחזירין לאותה שגדולה הימנה חצי אצבע: לבנינא. דחומה נוטלין בשל משה ומחזירין באותה שיתירה עליה אצבע: מתני'אין לו ביצים או אין לו אלא ביצה אחת. הוי מום: שני כיסין. לכל בהמה יש לה לכל ביצה כיס אחת לפי שהכיס חלוק באמצעיתו ומבחוץ ניכר שהרי באמצע הוא משוקע ונראית בו שורה העמוקה: ומושיבין אותו על עכוזו. גרסינן והכי אמרינן בעירובין בפ' כיצד מעברין (דף נג:) אכוזו תנן או עכוזו תנן על עכוזו על עגבותיו אחת מושיבין את הבכור שאין לו אלא ביצה אחת: וממעך. וממשמש בכיס ובכסלים ואם יש כא] סופה לצאת ואם אינה יוצאה הוי מום: כסלים. פלנק"ש: והתיר ר"ע. דהוי מום הואיל ואינה במקומה: גמ'חסורי מחסרא כו'. ור' ישמעאל אסיפא הוא דפליג דקאמר ת"ק אין לו אלא ביצה אחת בשני כיסין הוי מום ואתי רבי ישמעאל למימר בידוע שיש לו שתי ביצים אבל ארישא מודינא לך דכי אין לו אלא כיס אחד כמי שאין לו אלא ביצה אחת וכמעוך דמי: כב] בפירן. שם הכפר: קדשים בחוץ. שאין בו מום ובקדושתו הוא: מתני'שנשמטה יריכו. כגון דלא איעכל ניביה דאי איעכל ניביה טריפה נמי הוי כדאמרי' באלו טריפות (חולין דף נד:) האי בוקא דאטמא דשף מדוכתיה טריפה וה"מ דאיעכול ניביה: גבוה מחבירתה. מקום בוקא דאטמא של ירך זו עלה למעלה על הגב יותר מחבירתה: גמ'לא שנו. דבעל ה' רגלים או שלשה דהוי מום ולא טריפה: אלא. שהחיסור או הייתור הוו ביד שיש לו לבעל ה' רגלים ג' ידים וב' רגלים ולבעל ג' כג] ב' רגלים ויד אחת דביד לא שייך טריפות: כנטול דמי. ובהמה שנטל ירך וחלל שלה כד] נבילה וקי"ל בבהמה שנחתכו רגליה מן הארכובה ולמעלה טריפה ועוד בוקא דאטמא דשף מדוכתיה טריפה: לא תימא. דמכל וכל דומות לחמור דעגילין ולא סדיקין: אלא כיון דעגילין. כשל חמור הוי מום דפרסות בהמה טהורה אינן עגולות: כסלי. פלנ"ק: בתוך הכסל.כך דרך כה] הבהמה שהירך מחוברת באליה סמוך לכסלים ולא למעלה מן הכסלים דהיינו על גב האליה: שנשתרבבה יריכו. שאחת מיריכותיו גדולה מחבירתה: מתני'אע"פ שאינו ניכר. בגמרא מפרש: לא שמענו אלא אלו.שהוזכרו למעלה ואלו הן הג' שהוסיף את שגלגל עינו כו': לשל חזיר. מפרש בגמ': רוב המדבר. היינו קצת הלשון שאינו דבוק במלקוחיו כו] : גמ'מחמת עצמו. שאין השבר נראה אבל ניכר הוא מחמת כז] שצולע והילוך הרגל זו היא מלאכתו: דלאו היינו אורחיה. שיהא גלגל כח] של בהמה עגול: תשב לזכר. ימי טומאה שבעה ול"ג ימי טוהר: תשב לנקבה. י"ד טמאים וס"ו טהורין: לזכר ולנקבה. לחומרא ימי טומאה דנקיבה שבועיים וימי טוהר דזכר דלא יהא לה אלא ל"ג ימי טוהר: מאי טעמא דר' מאיר. דאמר היולדת מין בהמה טמאה כט] לידה כולד מעליא: הואיל. ודומה לאדם בגלגל העין: באוכמא. שחור של עין הבהמה (אינו) עגול כשל אדם: הא בצירא. כל בית מושב ל] הלובן והסירא קרי ציריא והוא ודאי [אינו] עגול כשל אדם: לא תימא. דבעי' דומה לחזיר מכל וכל דשפיד ופריס שפיד פיו עגול פריס ששפה עליונה ולחיים העליונות עודפות על התחתונות ומפי המורה איתמר לן איפכא דשפיד שלחייו העליונות הולכות ומתחדדות כשפוד: גמ'מאי תנא. דדמי להאי מעשה דקתני ומעשה

תוספות

לא] צבפירןשל בית מנחם. פירש בקונטרס שם הכפר ובתוספתא (פ"ד) כתוב בפרה של בית מנחם כמו בההוא [מעשה בפרה של בית מנחם] שניטלה האם שלה (סנהדרין דף לג.) :

שנשמטהיריכו. פי' בקונטרס אישלויישי"ר בלע"ז וכגון דלא איעכול ניביה דאי איעכול ניביה טריפה נמי הוי כדאמר באלו טריפות (חולין דף נה:) האי בוקא דאטמא דשף מדוכתיה טריפה והני מילי דאיעכול ניביה וקשיא לפירושו דאיכא מאן דטריף התם אפילו לא איעכול ולא איפסוק אלא יש לפרש דנשמטה כן מתחלת ברייתה וכן נשתרבבה בסמוך: פיו