מצוות אכילת פירות שביעית

הפוסקים התלבטו בשאלה האם יש מצווה מהתורה לאכול פירות שביעית, או שאין מצוות אכילת פירות שביעית.

עוד דנו הפוסקים, לשיטה הסוברת שיש מצווה - מהו גדר המצווה?

א. הקדמה

נאמר בתורה: 'וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ, וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל';[1] 'וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ'.[2]

הפוסקים דנו מה כוונת התורה בדבריה החוזרים ונשנים ביחס לאכילת פירות שביעית - האם מדובר על מצווה המורה שיש לאכול פירות שביעית, או שמדובר רק על הוראת היתר, היינו למרות שפירות השביעית קודש[3] מ"מ מותר לאכול מהם.

עיקר הדיון נסוב סביב הבנת דברי הרמב"ן שהשיג על הרמב"ם שהשמיט ממניין המצוות שלו את אכילת פירות שביעית:

שאמרה תורה בפירות שביעית והיתה שבת הארץ לכם לאכלה, ודרשו לאכלה ולא לסחורה... ונכפלה זאת המצווה באמרו יתברך ואכלו אביוני עמך. שלא אמר לאביוני עמך תעזוב אותם, כמו שאמר לעני ולגר תעזוב אותם' בלקט ושכחה. אבל לשון אכילה מזכיר בהם הכתוב בכל מקום. והנה העושה סחורה בהם עובר בעשה.[4]

 

ב. המצווה באכילת פירות שביעית

מדברי הרמב"ן המבקש למנות את אכילת פירות שביעית כמצווה אותה השמיט הרמב"ם ממניין המצוות שלו, יש שלמדו בדעתו שיש מצווה מהתורה באכילת פירות שביעית.[5]

 

  1. מצווה חיובית

יש מי שנראה מדבריו שלמד בכוונת הרמב"ן שיש מצווה חיובית באכילת פירות שביעית, שכן לדבריו אדם שיש לו פירות שביעית אסור לו להתענות תענית רשות.[6]

 

  1. מצווה קיומית ומצוות תוצאה

יש המסבירים בדעת הרמב"ן שאמנם כוונתו שיש מצווה באכילת פירות שביעית, אך אינה מצווה חיובית אלא קיומית, היינו שהאוכל מקיים מצווה.[7]

ויש המסבירים שמדובר על מצוות תוצאה, היינו שמטרת האכילה היא לא להגיע לידי מצב שישארו לו פירות לאחר זמן הביעור.[8]

 

ג. אין מצווה באכילת פירות שביעית

יש הסוברים שאין מצווה מהתורה לאכול פירות שביעית, שכן פסוקי התורה מבטאים הוראת היתר לאכילת פירות שביעית.[9]

לשיטה זו, יש המסבירים בדעת הרמב"ן שאין כוונתו להוראת מצווה אלא כוונתו לטעון שיש למנות את איסור סחורה במניין מצוות עשה,[10] או שמדובר על 'לאו הבא מכלל עשה' היינו 'לאכלה ולא להפסד'.[11]  

 

ד. השלכות

  1. גרם הפסד פירות שביעית

הפוסקים נחלקו האם כאשר האדם אינו מפסיד בידיים פירות שביעית אלא נגרם הפסד, האם יש בכך איסור 'לאכלה ולא להפסד'.[12] יש מי שתלה מחלוקת זו בשאלה האם יש מצווה מהתורה באכילת פירות שביעית, שכן לדברי הסוברים שיש מצווה אזי גרם הפסד יהיה אסור כי מבטל בכך את המצווה, אך לסוברים שאין מצווה אזי גרם הפסד לא נאסר.[13]

 

  1. הפסד פחות משיעור אכילה

ראו מה שהתבאר בערך 'הפסד פירות שביעית' (אות ד): https://www.toraland.org.il/89569

 

 

 

 

 

[1] ויקרא (כה, ו-ז).

[2] שמות (כג, יא).

[3] ראו: ספרא (פרשת בהר פרשה ב פ"ג אות ג); סוכה (מ ע"ב); קידושין (נח ע"א); עבודה זרה (נד ע"ב). להרחבה בנושא קדושת שביעית, ראו ערך 'קדושת שביעית' - https://www.toraland.org.il/88619

[4] רמב"ן (ספר המצוות לרמב"ם, שכחת העשין ג).

[5]. כך פירשו את דעת הרמב"ן: מגילת אסתר (ספר המצוות שכחת העשין ג); מהרי"ט אלגאזי (הלכות חלה לרמב"ן, כד ע"א אות ב ס"ק יג-יד); הרשב"ץ (זהר הרקיע, מצוות עשה ג); מקדש דוד (שביעית סי' מב); שבת הארץ (פ"ו ה"א).

[6] שבת הארץ (קונטרס אחרון אות כא). השוו כן לדבריו בשו"ת משפט כהן (סי' פה ד"ה ומש"כ כת"ר).

[7] תורת הארץ (ח"א פ"ח אות כה). לדבריו, ההוכחה לכך היא שניתן להשתמש שימושים שונים בפירות שביעית שאינם שימושי אכילה, דבר המוכיח שאין בכך ביטול מצווה, ואם אוכל מקיים מצווה.

[8] שו"ת שבט הלוי (ח"ד סי' רלב אות ד).

[9]. כן למדו בדעת הרמב"ם שלא מנה מצווה זו במניין המצוות שלו: מגילת אסתר (ספהמ"צ שכחת העשין ג); מקדש דוד (שביעית סי' מב). ערוך השולחן (שמיטה סי' כד סעי' ו).

יש מי שכתב להוכיח שאין מצווה באכילת פירות שביעית, שכן לא מצאנו ברכה על כך, ראו: דרך אמונה (הל' שמיטה פ"ה ה"א ביאור ההלכה ד"ה פירות). אולם, ראו: נתן פריו (שביעית עמ' נ-נא) שגם אם נסבור שאין מצווה באכילת פירות שביעית, מ"מ יתכן לחייב ברכה.

[10] חזו"א (שביעית סי' יד ס"ק י ד"ה מש"כ), לדבריו סיום דברי הרמב"ן, שיש איסור סחורה, מוכיחים זאת שכן אין באיסור זה להוכיח שיש מצווה באכילת פירות שביעית שהרי הסחורה אינה מבטלת אכילה; הרב אשר וייס (מנחת אשר, שביעית סי' י אות ג), לדבריו יש לדייק מלשון הרמב"ן: 'בכל השבעה-עשר מצוות עשה שמנה הרמב"ן כנגד שיטת הרמב"ם פתח הרמב"ן בלשון: שנצטוינו, מלבד במצווה ג' ובה בלבד פתח בלשון: שאמרה תורה והיתה שבת הארץ לכם לאכלה, ודרשו ולא לסחורה, וברור לענ"ד דלא כתב שנצטוינו, דאין כאן ציווי חיובי אלא איסור'.

[11] שו"ת שרידי אש (ח"ב סי' צ).

[12] להרחבה, ראו מה שהתבאר בערך 'הפסד פירות שביעית' (אות ה): https://www.toraland.org.il/89569

[13] הרב צבי פסח פראנק (הדרת הארץ, עמ' קנו אות ב).

חזור למפתח הערכים
toraland whatsapp