עמוד ראשי משק בעלי חיים הנחיות לעובדים זרים במשק ובבית
שמירת אדמות מוברות, הגנה מפני נזקי מזג האוויר
חלקות מחקר, הדרכת חקלאים, שותפות, משא ומתן עם מי שאינו שומר שמיטה, חקלאות אורגנית
א. המחקר החקלאי בצמחים רב שנתיים מתחלק לשלושה שלבים: שלב מחקרי-בסיסי, שלב חצי מסחרי ושלב בחלקה מסחרית (לפי הצורך).
ב. בכל השלבים אין לבצע פעולות מחקריות מיוחדות בשמיטה מלבד הפעולות הבסיסיות שנדרשות לקיום העץ באופן סביר לשנה השמינית.
ג. בשלב המחקר החצי מסחרי ובמחקר בחלקה מסחרית, יש לנקוט משנה זהירות לפני שמבצעים מלאכות, מכיוון שיש ספק אם הן נצרכות לקיום העץ או להוספת צימוח, ויש להתייעץ עם בית דין כדי לקבל הנחיות על כל מלאכה ומלאכה.
ד. מותר לחלק פירות במסגרת 'אוצר בית דין' גם בחלקות מחקר.
ה. אם יש הפסד כלכלי ניכר, מותר למכור את השטח בהיתר מכירה ולפעול על פי הגדרות הפעולות שמותרות או אסורות במקרה כזה.
ו. חלקת מחקר שמעוניינת להמשיך לחקור בשמיטה צמחים חד שנתיים, יכולה לבחור באחת משתי דרכים: ביצוע עבודות המחקר בחממה שעובדת בממשק של מצע מנותק (ראה את ההנחיות בפרק יב) או מכירת השטח בהיתר מכירה אם יש הפסד כלכלי ניכר, ובמקרה כזה יש לפעול על פי הגדרות הפעולות שמותרות או אסורות.
ז. מחקר שמתבצע במעבדות בתוך מבנים – ניקוי וירוסים, תרביות רקמה וכדומה – מותר להמשיכו כרגיל.
ח. מדריך חקלאי שמתפרנס מהדרכת חקלאים יהודים, יכול להדריכם רק אם המלאכות שנצרכות מותרות בשמיטה באחת משתי דרכים: שליחות 'אוצר בית דין' או מכירת השטח בהיתר מכירה (או תלייה שכך יעשו החקלאים). אם ידוע בוודאות שהחקלאים אינם שליחי בית דין או שהם לא מכרו את השטח בהיתר מכירה, אין להדריך אותם.[1]
ט. מדריך חקלאי שמדריך חקלאים שאינם יהודים העובדים בקרקע שידוע בוודאות שהיא שלהם ולא של יהודי, מותר לו להדריכם כמו בכל שנה רגילה.[2]
יש כמה סוגי שותפות:
י. יש לוודא שבחוזי השותפות נכלל סעיף שמוֹרה שבשנת השמיטה לא תיעשינה מלאכות אסורות בקרקע או בכלים החקלאיים.
יא. בכל מקרה, אין ליהנות מכסף שהתקבל ממלאכות שנעשו באיסור.
יב. בשותפות בקרקע, אין להניח לשותף לעבוד בקרקע משותפת באופן שאסור בשמיטה.
יג. שותפות כלכלית נהוגה כיום בין משקים. בשותפות כלכלית בין משק שומר שמיטה למשק שאינו שומר שמיטה, אין חיוב על המשק שומר השמיטה למנוע באופן אקטיבי את פעולות המשק שאינו שומר שמיטה, אך אין ליהנות מן הרווחים שמניבות פעולות אלו.
יד. אסור למשק שומר שמיטה לבצע עיבודים בכליו או בפועליו בשביל המשק שאינו שומר שמיטה, ויש לוודא שהשותפות איננה בגוף הקרקע.[3]
טו. בשותפות בכלים חקלאיים אין חיוב על השותף לוודא ששותפו פועל רק בדרכים המותרות בשמיטה, כגון עבודה בקרקע שנמכרה בהיתר המכירה, אך אם יודעים בוודאות שהשותף פועל בדרכים שאסורות בשמיטה, אין להניח לו להמשיך לעשותן.[4]
משא ומתן עם מי שאינו שומר שמיטה
יסודות ההלכה
טז. אסור לסייע לאדם שעושה מלאכות שאסורות בשמיטה או לאדם שסוחר בפירות שביעית, גם אם המלאכות והמסחר אינם אסורים אלא מדרבנן.
יז. חשוד על השביעית הוא סוחר, חקלאי או גנן שעושה מלאכות שאסורות בשביעית. ברם, אם הוא עושה כך על פי הוראת היתר, הוא אינו מוגדר חשוד לעניין זה.[5]
יח. אדם שאינו נוהג על פי היתר המכירה או על פי דרך היתר אחרת בעבודת האדמה בשביעית – מותר לו לסייע למי שנוהג על פי דרכי היתר אלו.[6]
יט. אדם שמוגדר חשוד על השביעית, אין לספק לו – במכירה, השכרה או השאלה – כלי עבודה שאין ספק שהוא יעשה בו מלאכות אסורות, אך אם יש סיכוי שלא יעשה איסור – מותר לספק לו.[7]
כ. אדם שחשוד על השביעית – אסור לקנות ממנו תוצרת חקלאית מכל סוג.[8]
כא. גם המוכר בדרכים המותרות צריך להודיע לקונה שעליו לפעול רק על פי הדרך המותרת.[9] אם אפשר לברר את מטרת הקנייה על ידי שאלה או דרישה להצגת אישור על מכירת הקרקע – אין למכור ללא בירור.[10]
הספקת כלי עבודה לחשוד על השביעית
כב. אסור למכור לאדם שחשוד על השביעית כלים שמיועדים למלאכות אסורות, כגון מחרשה ומזרעה. עם זאת מותר לספק לו כלים רב-תכליתיים למלאכות חקלאיות ולמלאכות שאינן מוגדרות מלאכות חקלאיות: עגלה, טרקטור, מגרפה, חרמש מוטורי, מכסחת דשא וכדומה, מפני שאפשר להשתמש בהם גם למלאכות מותרות.[11]
כג. מותר למכור כלי עבודה לחשוד על השביעית, אם יש סיכוי שהוא קונה אותם לצורך השנה הבאה. לכן מותר למכור לו כלים בשנת השמיטה לאחר העונה שנהוג להשתמש בהם.[12] מותר גם למכור לחשוד על השביעית כלים שלא יוכל להשיג אותם לאחר השביעית או שיפסיד הזדמנות לקנות אותם בזול.[13]
כד. ליצרן של כלי עבודה מותר לשווק כלים אלו לחנויות, גם אם יש חשש שכלים אלו יימכרו למי שיעבוד בהם באיסור.[14]
כה. אין למכור, להשכיר או להחכיר אדמה חקלאית למי שחשוד לעבוד בה בשנה השביעית, אלא אם כן ידוע למוכר שהקונה לא ישתמש בה באופן האסור, לדוגמה: מכירת קרקע חקלאית לקבלן לאחר שהופשרה לבנייה.[15]
כו. מותר למכור לאדם שאינו חשוד על השביעית אפילו כלים שמיועדים לעבודות שאסורות בשביעית. אין להחשיב אדם 'חשוד על השביעית', רק מפני שאין מכירים אותו.[16]
כז. אדם שמודיע במפורש שבכוונתו לעשות מלאכה אסורה בכלי זה – אסור למכור לו את הכלי גם אם הוא אינו מוגדר 'חשוד על השביעית', ואין לסמוך על האפשרות שלא יעשה את המלאכה.[17]
כח. הרואה יהודי שעובד בגינתו או בשדהו באיסור, אינו רשאי לאחל לו 'בהצלחה' וכדומה, ויש שהתירו לשאול בשלומו מפני דרכי שלום.[18]
על מכירת צמחים שונים ראה הנחיות בפרק לה סעיפים ג-ז.
כט. באופן עקרוני אין הבדל הלכתי בין אופן גידול הצמחים בשמיטה בחקלאות קונבנציונאלית (רגילה) לאופן גידולם בחקלאות אורגנית. לכן סדרי העדיפויות ההלכתיים בהשמדת עשבייה, דישון,[19] עיבודי הקרקע, תפעול תקין של בית צמיחה, טיפול במזיקי הפרי, וכן שלוש הדעות ביחס לשאלת הטיפול בפרי וכיו"ב הם כשל חקלאות רגילה.
עם זאת, חקלאות אורגנית שונה מעט בדרכי העבודה, ויש לתת את הדעת כיצד יש לנהוג בה בשמיטה.
ל. כשמתכננים משטר הסבה מחקלאות רגילה לאורגנית (בשנים הראשונות לגידול אורגני; שנתיים בגידולים חד שנתיים, ושלוש שנים בגידולים רב שנתיים) יש לקחת בחשבון כי אם שנת השמיטה נופלת על שנים אלו, ובעל השדה מעוניין להשתמש בתוצרת במסגרת 'אוצר בית דין', יש לגדל באדמה גידולים שיש בהם צורך לתועלת הציבור, ולא צורך הקרקע בלבד, ויש להבטיח שהגידול המטייב, שמטרתו טיוב הקרקע בלבד, לא יהיה בשמיטה. כמו כן על המגדל לוודא שהגידולים יוחלפו בגידולים המיועדים לתועלת הציבור.[20]
לא. יש לדאוג כי גידולי הביניים בחממה יהיו גם כן גידולים שיש לציבור צורך בהם.
לב. צמחי כיסוי למניעת סחף בפרדסים ומטעים יש לזרוע בערב השמיטה, ועדיף לשקול חיפוי קרקע באמצעים אגרוטכניים שונים: שבבי עצים, חלוקי נחל וכיו"ב.
לג. מותר לכסח צמחים אלו בתנאי שהכיסוח נעשה בזמן שבו ההתחדשות של הצמח אינה מיטבית[21] או שהצמח אינו יכול להתחדש, אך אין להצניעם בקרקע על ידי קלטור וכדומה. אם נזרעו צמחים שמשמשים למאכל אדם או למאכל בהמה, ניתן לכסחם או להכניס בעלי חיים שיאכלו את הצמחים בתיאום עם בית הדין.[22]
לד. אין להצניע בקרקע 'זבל ירוק' בשמיטה[23].
לה. אין לבצע פעולות הקשורות להכנת קרקע לזריעה (כגון ריבוד שטחים).
לו. אין להצניע שלפים ושאריות צמחיות כלל בשמיטה, אך מותר לפנותם מהשדה.[24]
לז. מותר לחפות את השטחים שתחת העצים בחומרים אורגניים שונים על מנת למנוע צמיחת עשבייה.[25]
לח. מותר להציב קיני עופות דורסים על מנת להתמודד עם מזיקים.
לט. מותר להכניס לשטח בעלי חיים על מנת שירעו ויאכלו את עשביית הבר.[26]
מ. בשטח שנמכר בהיתר מכירה אסור ליהודי לזרוע צמחים שונים, או להצניע זבל ירוק, אך מותר לעשות כן על ידי גוי. מותר ליהודי לכסח באופן רציף את הצמחייה הקיימת.[27]
[1] ראה הרב יהודה עמיחי והרב מאיר נהוראי במאמר 'הדרכה חקלאית בשמיטה' (אמונת עתיך 71 עמ' 47-41).
[2] ראה הרה"ג יעקב אריאל במאמר 'יעוץ חקלאי לגוי בשמיטה' (אמונת עתיך 74 עמ' 27-13).
[3] אם השותפות כלכלית בלבד, וגם אם הרכישות נעשות על ידי שני המשקים יחד, אפשר לומר שמבחינת ההלכה כל משק עומד בפני עצמו, ולכן כל משק נחשב למשק שקונה זרעים ועושה מלאכות באופן עצמאי.
[4] על פי משנה (שביעית פ"ה מ"ח) לפי ביאור הר"ש והרמב"ם (שם) למחלוקת בית שמאי ובית הלל. ועי' שבת הארץ (פ"ח ה"ז אות א).
[5] שו"ת מבי"ט (ח"א סי' כא); שו"ת כתב סופר (יו"ד סי' עז); שו"ת אגרות משה (או"ח סי' קפו עמ' שכ ד"ה ואף). להגדרות חשוד על השביעית, ראה משנה שביעית (פ"ד מ"ג; פ"ה מ"ט); שבת הארץ (פ"ח ה"ב אות א-ב).
[6] על פי מנחת שלמה (סי' מד; סי' מה ד"ה ומכל מקום); ועי' שבת הארץ (פ"ח ה"ב אות ט; שם ה"ח אות ו).
[7] רמב"ם (פ"ח ה"ב). בנוגע למכירת כלים אלו לפני השביעית, עי' שבת הארץ (פ"ח ה"ב אות ג). יסוד הלכה זו מוסבר בדברי החזו"א (סי' יב ס"ק י ד"ה ונראה).
[8] רמב"ם (פ"ח הי"ד).
[9] תורת השביעית (עמ' תפה). ועי' שבת הארץ (פ"ח ה"ב אות ו; שם ה"ו אות ח).
[10] בצאת השנה (עמ' כח סעי' א). וכך הורה הגר"ש ישראלי .
[11] משנה שביעית (פ"ה מ"ו); רמב"ם (פירוש המשנה פ"ה מ"ו ד"ה כל; הל' שמיטה פ"ח ה"ג). בנוגע ליחס בין מידת השימוש המותרת ובין מידת השימוש האסורה בכלים אלו, עי' שבת הארץ (פ"ח ה"ב אות ה; שם ה"ג אות א-ב).
[12] שבת הארץ (פ"ח ה"ד אות ג. ועי' הע' 4).
[13] רש"י (ע"ז טו ע"ב ד"ה המחרישה; שם ד"ה דאיכא למתלי); שבת הארץ (פ"ח ה"ד אות ב).
[14] רב האי גאון (ספר המקח שער יב). ועי' שבת הארץ (פ"ח ה"ב אות ד).
[15] רמב"ם (פ"ח ה"ו). ועי' שבת הארץ (פ"ח ה"ו אות ו).
[16] מכיוון שאפשר לתלות שהוא קונה אותם לצורך השנה הבאה; ראה רמב"ם (פ"ח ה"ו); בנ"י משה (פ"ה אות ז ד"ה ובמשנה ח). ועי' שבת הארץ (פ"ח ה"ו הע' 4, אות ח).
[17] רמב"ם (פ"ח ה"ד); ש"ך (יו"ד סי' קיט ס"ק א); פאת השלחן (סי' כח ס"ק יב). ועי' שבת הארץ (פ"ח ה"ד אות א).
[18] רמב"ם (פירוש המשנה, פ"ד מ"ג); ר"ש ורא"ש (משנה שם). וכן דייק פאת השלחן (סי' כח ס"ק כג). ויש שהתירו לומר לו שלום; ראה תוספות (גיטין סב ע"א ד"ה אשרתא); מהר"א פולדא (פ"ד ה"ג) בהסבר הירושלמי. ועי' שבת הארץ (פ"ח ה"ח אות ו).
[19] מותר להכניס לקומפוסט את התוספים הייעודיים לחקלאות אורגנית, כגון אבק סלעים וכדומה.
[20] במקרה והחקלאי אינו מעוניין בשימוש בתוצרת, ניתן לזרוע בערב השמיטה את הרצוי, אך אין לבצע כל עיבוד ושימוש בתוצרת זו.
[21] אין לכסח צמח לשם צימוח משום שיש בכך משום תולדה של מלאכת זורע, כשהכיסוח נעשה בשלב בו הצמח לא יכול להתחדש, אין בכך משום זורע.
[22] יש לכאורה בכיסוח משום הפסד פירות שביעית, שמעיקר הדין יש קדושת שביעית גם במאכל בהמה, זאת בשונה מכיסוח עשבייה רגילה, שהרי כאן מעוניינים באופן עקרוני בצמחים אלו.
הערה- בבחירת זריעת המינים השונים יש לוודא כי לא גורמים ליצירת כלאים בין המינים השונים.
[23] ההצנעה על פי רוב כרוכה בהפיכת האדמה, ויש בכך משום פעולת חרישה.
[24] מטרת הפינוי מהשדה היא לדאוג לכך שלא יתפתחו מזיקים ויפגעו בקרקע, וכשלא מפנים את הפסולת יתכנו נזקים לטווח ארוך.
[25] זו פעולה שאינה עושה מעשה בגוף הקרקע, ואינה גורמת באופן ישיר לצימוח.
[26] רמב"ם, ראב"ד (שמיטה ויובל ב,ד ראה שם בשבת הארץ עמ' 291-294), וראה פאה"ש (פכ"א ה"ד, בית ישראל ס"ק ט) שכתב שבמקרה שכוונתו היא להעמיד שם את בעלי החיים מותר להוציאם לשדה זה גם אם הם יזבלו את השדה מתוך כך, וכ"כ בכרם ציון (הלכות שביעית פ"ח סע' ז).
[27] גם בהיתר מכירה אין לעשות מלאכות שעיקרן אסור מהתורה, כזריעה וחרישה, אך מכיוון שהשטח נמכר בהיתר מכירה אין בעשבייה קדושת שביעית ומותר לכסחה.
נראה שאין חיוב לפנות את העשבייה מהשטח לאחר הכיסוח, גם אם מתוך כך היא תתפרק בשטח והצמחים ידשנו את הקרקע, שהרי אין כאן דישון בידיים.