עמוד ראשי קדושת פירות שביעית המינים שיש לנהוג בהם קדושת שביעית
שלב גידול הצמח הקובע לקדושת שביעית איסור סחורה אוצר הארץ
הנחיות לשיווק ירקות ופירות ולרכישתם טיפול בשאריות מזון שימושים נוספים בפירות שביעית
ביעור פירות שביעית המצוות התלויות בארץ בשמיטה ביעור מעשרות וּוידוי מעשרות
שמיטת כספים, פרוזבול ו"הקהל" דיני שביעית בשנה השמינית ארבעת המינים
כללי
א. יש לנהוג קדושת שביעית באתרוגים, גם אם כל השימוש בהם הוא לצורך מצוות החג בלבד ולא לצורך אכילתם.[1]
ב. יש לנהוג קדושת שביעית באתרוגים שנלקטו בשנה השביעית, אף שגידולם היה בשישית, וכן באלו שגדלו בשביעית ונלקטו בשנה השמינית.[2] בשני מקרים אלו יש להפריש מהאתרוגים תרומות ומעשרות ללא ברכה.[3] מן הראוי להקפיד על נתינת המעשר ללוי.[4]
ג. מותר ליטול אתרוג של שביעית, אע"פ שהדבר גורם נזק מועט לקליפתו.[5]
ד. לאחר החג, אין חובה להשתמש באתרוג למאכל, כגון ריבות וכדומה, אך ראוי לעשות כן. [6]
ה. מותר לשרוף את האתרוג יחד עם פתיתי החמץ.[7]
ו. ניתן להקל לייצא אתרוגים למצווה לאחר זמן הביעור,[8] או זמן רב לפני הביעור, ובאופן שברור שלא יישאר מהפירות בחו"ל עד זמן הביעור. על מנת להימנע משאלה זו מומלץ להכין מהם מאכל ולאוכלו עד זמן הביעור. ראה בפרק כב.
ז. יש להכין את מערכת ההדליה בשנה השישית.
ח. במהלך השמיטה ניתן לעשות בשליחות בית הדין ובהנחייתו את הפעולות הדרושות (דישונים, ריסוס נגד מזיקים והשקיית העץ) לקבלת כמות מספקת של אתרוגים, ובגודל הפירות המתאים.
ט. יש להשתדל לגזום את המטע לפני ראש השנה של השביעית.
י. גיזום קוצים – במקרי הצורך מותר לגזום במהלך השמיטה קוצים שפוגעים באתרוגים, ויש לעשות זאת על פי הנחיות בית הדין.[9]
יא. בגינה פרטית, עדיף לעטוף את האתרוגים בשקיות נייר (לא ניילון!!) ולקשור את האתרוגים למערכת הדלייה. במקרי הדחק, כשהקוצים קרובים מאוד לאתרוג, ניתן לגוזמם.[10]
יב. עלים שיש חשש שיגרמו לכתמים ('בלעטלאך') שיפסלו את האתרוג לשיווק, מותר לגוזמם. בגינה פרטית עדיף כאמור להכניסם לתוך שקית נייר.[11]
יג. מותר לקשור את האתרוגים על מנת שלא יזוזו ולא ייפגעו.
יד. ניתן לקטוף את האתרוג במזמרה, כדי שהעוקץ יישאר מחובר ולא ייתלש. במידת האפשר, יש לקטוף בשינוי במספריים או בסכין.[12]
טו. ניתן למיין את האתרוגים לכשרים ולפסולים. יש לנהוג קדושת שביעית גם באתרוגים הפסולים.
טז. יש לרכוש אתרוגים רק ממי שידוע שגידל וקטף אותם בהיתר, כגון שגידל אותם במטעי בית הדין, או בשטח שנמכר בהיתר המכירה.[13]
יז. אין לקנות ארבעת המינים מאדם המוכר אותם בדרכים אסורות.[14]
יח. אתרוגים המשווקים באמצעות אוצר בית דין – לכתחילה יש לגבות תמורתם תשלום אחיד, ללא הבדל בין אתרוגים כשרים לבין אתרוגים מהודרים.[15]
יט. ראוי להדר ולקנות את האתרוגים בקופסה סגורה, מבלי לבחון את האתרוג באופן פרטני. בכך באופן ודאי ישלם הקונה רק על הוצאות הגידול של האתרוג ולא תמורת איכותו.[16]
כ. אין לשרוף הדסים או לגזום אותם בשמיטה,[17] אולם בקטיף שנעשה לצורך החג מותר לקטוף את ההדסים נמוך ככל האפשר גם בשמיטה.[18] הדסים שמיועדים למצוות החג, אין לנהוג בהם קדושת שביעית.
כא. יש להיזהר שלא להשחית את עץ הדקל בעת קטיף הלולבים והסכך, ויש לקטוף אותם מהעץ באופן שמוכיח שהקוטף אינו מעוניין בצימוח, כגון קטיף ענפים רק מצד אחד של העץ.
כב. גיזום הערבות לפני סוכות של השביעית צריך להיעשות באופן שאינו מיטבי לעץ, כגון גיזום שאינו מסודר.
כג. אין לגזום את הערבות לפני ראש השנה של השמינית אם בכוונתו להשביח את צימוח הענפים.
כד. אין צורך לנהוג קדושת שביעית בלולב[19] ובערבה, ומותר לייצא לולבים לחו"ל כרגיל כבכל שנה.
[1] מכיוון שהאתרוג קרוי בתורה "פרי עץ הדר", הוא צריך להיות ראוי למאכל אדם, ראה סוכה (לז, ב), ולכן אע"פ שבימינו הוא כמעט שלא נאכל, יש לנהוג בו קדושה, וההתנהגות המקובלת אינה יכולה להפקיע ממנו שם של פרי מאכל שנתנה לו התורה. ראה כרם ציון (הלכות פסוקות שביעית, מהד' תשם פרק יג סע' כו).
[2] משום שבאתרוג הולכים לחומרא הן לענין הגדרתו כאילן והן לענין הגדרתו כירק.
[3] רמב"ם (שמיטה ויובל ד, יב, שבת הארץ שם אותיות ה, ו) ראה בצאת השנה (עמ' מד הע' 5, עמ נז, סע' ו).
[4] כדי שלא תהיה שאלה של "לכם" באתרוגים אלו, כך הורה הגר"מ אליהו עפ"י תוס' (פסחים לח ע"א ד"ה אתיא; סוכה לה ע"ב ד"ה אתיא). לעניין סוג המעשר שמפרישים באתרוגים שגדלו בין ר"ה לט"ו בשבט של השמינית, עיין חזו"א (סי' ט ס"ק יח ד"ה יו"ד) שנוטה לומר שמפרישים מעשר שני בכל אילן שהגיע לחיובו במעשרות בין ר"ה לט"ו בשבט של שמינית. ועיין בספר 'עטה אור' (סי' לג) שנוטה להפריש מספק גם מעשר עני, ולכן מן הראוי להפריש את שני המעשרות.
[5] סוכה (לט ע"א); 'בית רידב"ז' (סי' ה סעיף א בסופו); האדר"ת (ספר 'בשמן רענן' ח"ב עמ' ריב סי' מג); 'הר צבי' (זרעים ח,ב סי' נד); 'כרם ציון' (פרק יד, גידולי ציון ס"ק א).
[6] בדעות השונות בשאלה זו ראה שבת הארץ (פ"ה הי"ג אות א).
[7] בזמן זה האתרוג לא ראוי למאכל כלל מכיוון שהווא מתייבש לרוב, ואין כאן איבוד פירות שביעית. יש לציין כי זמן הביעור של האתרוגים הוא בחודש ניסן.
[8] זמן זה הוא הזמן שבו כלה הפרי מן השדה ראה נספח ביעור הפרי.
[9] גיזום הקוצים היא מלאכה שמחד היא תולדה של זמירה, מאידך הקוצים יכולים לפסול את האתרוג לחלוטין ולא יהיה ניתן לקיים בו את מצוות החג, ראה הלכות שביעית (זילבר, סי' א; 'כסא דוד' ס"ק לב); הגר"ש גורן ('מאורות' 1 עמ' 57). ועיין שבת הארץ (פ"א ה"ה אות ח, טז) שאוסר לגזום קוצים שפוגעים באתרוגים.
[10] ראה משנת יוסף (ח"ג עמ' קג).
[11] זהו גיזום שאינו למטרת הצמחה אלא רק מניעת נזק מהפרי.
[12] חזו"א (יב, ח).
[13] אין לקנות אתרוגים מאדם העושה בהם סחורה באיסור, מפני שאסור לקנות שום תוצרת חקלאית מאדם החשוד בסחורה אסורה בפירות שביעית. ועיין שבת הארץ (פ"ו ה"א אות ג סעיף 2, 4, אות ד סעיף 5-4).
[14] להגדרת המינים שיש בהם "זיקת שביעית" ואסור לקנותם מן החשוד, עיין שבת הארץ (פ"ח הי"ד אות א).
[15] הגר"מ אליהו הורה שניתן לגבות מהאתרוגים המהודרים את הוצאות המיון והבדיקה של כלל האתרוגים, מפני שהוצאה זו נעשתה לצורך אתרוגים אלו.
[16] ראה הגר"י אריאל (אמונת עתיך 107 עמ' 64).
[17] מטרת הגיזום והשרֵפה היא הוספת צימוח, כדי שההדסים יגדלו בצורה מיטבית, ופעולה זו נאסרה בשמיטה. שבת הארץ (פ"א ה"ו אות א).
[18] מכיוון שמטרת קטיף ההדסים הוא לצורך מצווה, מותר לבצע את הקטיף נמוך יותר מהמקום שמבצעים אותו בכל שנה. מבירור שערכנו עם כמה חקלאים עלה שדי בקטיף כזה כדי לקבל תוצאות סבירות לאחר השמיטה.
[19] ראה (סוכה לט, ב), מכיוון שבימינו הלולבים אינם משמשים לניקוי, וכל ייעודם הוא למצווה, אין צורך לנהוג בהם קדושת שביעית.