אמונת עתיך קל

סגירת הגינה בשנה השמינית

ממתי מותר לנעול את החצר?

האם הפירות על העצים בשנה זו הם הפקר?

אמנם שנת השמיטה הסתיימה בתאריך א' בתשרי תשפ"ג ומתאריך זה הותרו כל עבודות הקרקע החקלאיות שנאסרו בשנת השמיטה, אך דיני השמיטה ממשיכים הלאה לעומק השנה השמינית, כמו איסור ספיחין, ביעור פירות שביעית וקדושת שביעית בפירות העץ.

במאמר שלפנינו דן המחבר ביחס בין שני דינים הנראים כסותרים – היתר כניסה לחצר והפקר הפירות.

האם יש שלב בו ניתן למנוע מאנשים להיכנס לגינה למרות שיש עוד פירות שביעית על העץ?

במאמר סוקר המחבר את הדעות השונות ומגיע למסקנות מעניינות.

סיוע צבאי לאוקראינה

כבר חודשים רבים מתנהלת מלחמה בין רוסיה ובין אוקראינה, מלחמה שבה רוסיה היא הצד התוקף.  לאחר מסעות כיבושים רוסיה שולטת באזורים לא מועטים באוקראינה. מידי פעם נשמעות בציבור קריאות, בקשות ואף דרישות המופנות למדינת ישראל בציפייה שתשלח או תמכור ציוד צבאי לאוקראינה. בקשות כאלו נשמעות גם מצידה של ממשלת אוקראינה עצמה.

מה דעת ההלכה בשאלה זו? האם מותר למדינת ישראל למכור נשק למדינה אחרת?

במאמר שלפנינו דן המחבר בטעם איסור מכירת נשק לגויים. בדבריו הוא בוחן את הסיבות לאיסור ומנסה להבחין בין מכירת אמצעי לחימה למכירת אמצעי מיגון, בין מדינה מתקיפה למדינה מותקפת.

בסוף המאמר מבקש המחבר - 'יש לבחון בתשומת לב את מכלול השיקולים'.

הפעלת מערך סייבר להגנה על תשתיות אזרחיות בשבת

האם מותר להפעיל מערך סייבר בשבת?

האם מותר לחלל שבת עבור מניעת פגיעה ממונית בגופים אזרחיים במדינת ישראל?

מערך הסייבר של שירות הביטחון הכללי מגן בין השאר על תשתיות אזרחיות חיוניות למדינת ישראל. פגיעה בתשתיות של גופים כאלו עשויה להוביל לפגיעה קשה בתפקודה של מדינת ישראל. גופים אלו מאוימים לאורך כל שעות היממה ובכל ימות השבוע, ולפיכך מערך הסייבר פועל להגנתם באופן רציף, גם בשבת.

המאמר שלפנינו דן בנושא מרתק וחדשני זה. בין היתר דן המחבר ביחס שבין חילול שבת להצלת נפשות לחילול שבת עבור הצלת ממון הציבור. בדבריו עולה השיקול העתידי לסכנת מתקפת סייבר, כאשר השאלה האם גורם עתידי מהווה עילה לחילול שבת עכשווי.

מי יגדל את התינוקת אשר נולדה מהפריה מוטעית?

פרשיית החלפת העוברים במרכז הרפואי 'אסותא' הסעירה את המדינה והעלתה דיון ציבורי ומשפטי על היחס בין אתיקה לרפואה.

המאמר שלפנינו מתמקד בשאלה ההלכתית למי שייך העובר – ליולדת או לבעלת הביצית?

שאלה זו נידונה מכבר בשנים הקודמות ושוב היא עולה על הפרק.

במאמר דן המחבר בשאלה מעניינת - האם יש להורים זכות ממונית על ילדיהם, או שמא הם מופקדים על גידולו בלבד?

לשאלה זו יש השפעה ממונית, שכן בעלת הביצית ובעל הזרע השקיעו כסף בתהליך והעובר שייך להם מבחינה ממונית, או שמא היולדת קודמת לזכייה בעובר שברחמה משום שיתכן והיא האם ההלכתית.

קנייה חוזרת במוצאי שביעית של האדמות המכורות ב'היתר המכירה'

בשנת השמיטה מוכרת הרבנות הראשית לישראל את הקרקעות במסגרת 'היתר מכירה'. כדי למנוע 'הערמה', המכירה תקפה למשך שנתיים. במאמר שלפנינו דן המחבר בשאלה האם יש חובה לקנות מחדש את הקרקעות מיד במוצאי השמיטה, שכן אם המכירה תמשיך לפי המתוכנן אזי כל היבולים שיגדלו בקרקעות אלו הם 'יבול נכרי' הפטור מהפרשת תרומות ומעשרות.

גיליון 138

הגיליון החדש של אמונת עתיך

'אמונת עתיך' הוא כתב עת מדעי-תורני המשלב מחקר ויישום הלכתי. מאמרים תורניים ומחקריים, ש"ות, פתרונות הלכתיים ועדכונים מהמכונים המובילים בארץ. 

'אמונת עתיך' יוצא לאור כבר כמה עשורים, ומתפרסמים בו מתורתם של רבני מכון התורה והארץ וממחקריהם.

אמונת עתיך 261 2 הצטרף כמנוי בעלות דמי משלוח בלבד