אמונת עתיך קל

הנאה ממעשה שביעית והטיפול בו

האם צריך לעקור עץ שנטע בשמיטה?

אדם המקבל פרחים שנשתלו בשמיטה, מה לעשות איתם?

שנת השמיטה נוגעת לכל עם ישראל, אך עד שנזכה לשיבת הרחוקים מן המצוות אנו נאלצים להתמודד עם מעשיהם של אלו שאינם שומרי שביעית. שאלת ההנאה מפירות של גידולים שעבדו בהם באיסור נדונה רבות אך לא ניתנה די תשומת לב לשאלות הנוגעות בהנאה ממלאכת האיסור עצמה.

המאמר שלפנינו עוסק בשאלות אלו ומתווה דרך ברורה ביחס לשאלת ההנאה מאיסורי המלאכות בשמיטה.

האם ראוי להקים צבא עוצמתי ביותר?

אחד האיסורים על מלך ישראל הוא, לא להרבות לו סוסים. מדוע נאסר ריבוי סוסים למלך ישראל?

האם התורה ממאנת להכיר בעוצמת הצבא? מה היחס בין ביטחון להשתדלות?

המאמר שלפנינו עוסק בשאלה מרתקת, האם ראוי להקים צבא בעל עוצמה רבה, דבר המתבטא בימי המקרא בריבוי סוסים

המחבר סוקר את מחלוקת הפרשנים במהות איסור ריבוי סוסים למלך ישראל, ומבקש לבחון את שורשי האיסור ומימושו בימי מלכי ישראל.

אבן מארץ העמים – טומאת ארץ העמים בשיש מיובא

האם יש 'טומאת ארץ העמים' בייבוא שיש למטבח? האם יש הבדל בין סוגי שיש שונים?
חז"ל גזרו שגוש אדמה הבא מחו"ל לארץ ישראל טמא בטומאת ארץ העמים, ומטמא על רקע זה את הנוגע בו או נושא אותו טומאת שבעה, כאילו נגע או נשא עצם מן המת. מכאן עולה השאלה, מה דינו של שיש מטבח שמקורו בחו"ל, האם הוא מטמא את הנוגע בו?

במאמר מתחקה המחבר על שורשיו של טעם גזירת חז"ל על טומאת ארץ העמים, על מה היא חלה – על עפר או גם על אבנים ושיש?
האם יש להבחין בין אבנים שלימות לשיש המיוצר מחלקיקים קטנים?

הפסד פירות שביעית כדי שלא יזיקו לאחרים

גינה שגדל בה צמח נענע שמתפשט ומפריע לשאר הגידולים הקדושים בקדושת שביעית- האם אפשר לקצצו או לעקורו כדי שלא יזיק לאחרים, או שאסור מכיוון שיש בזה הפסד פירות שביעית?

מתי מתחילים קדושת שביעית ואיסור הפסד בירקות?

האם מותר לדרוך עם נעלים מלוכלכות בבוץ על ירקות מחוברים?

המאמר שלפנינו דן בשאלת ההתנהלות אל-מול צמח הנענע המשתלט ומיצר על שאר הגידולים, האם חלות קדושת שביעית ואיסור הפסד בירקות הם בשלב הלקיטה בפועל או כבר בהיותם מחוברים?

כשרות המאכלים בישיבות רב עדתיות

כיצד יש להכשיר את האוכל בישיבות רב עדתיות, האם יש להחמיר ככל העדות, או כדין ראש הישיבה, או אולי לאפשר כשרויות שונות לפי צורכי התלמידים השונים ?

כמעט בכל ישיבה לומדים תלמידים בני עדות שונות, וידוע שלכל עדה יש שיטה הלכתית משלה. בין העדות יש הרבה הבדלים הלכתיים בתחומים שונים, בין היתר במאכלות אסורות, כשרות הבשר, בישולי גויים, כשרות היין ועוד.

במאמר שלפנינו דן המחבר ביחס ההלכתי בין בית שמאי לבית הלל; מה היחס בין אורח למארח.

גיליון 134

הגיליון החדש של אמונת עתיך

'אמונת עתיך' הוא כתב עת מדעי-תורני המשלב מחקר ויישום הלכתי. מאמרים תורניים ומחקריים, ש"ות, פתרונות הלכתיים ועדכונים מהמכונים המובילים בארץ. 

'אמונת עתיך' יוצא לאור כבר כמה עשורים, ומתפרסמים בו מתורתם של רבני מכון התורה והארץ וממחקריהם.

אמונת עתיך הצטרף כמנוי בעלות דמי משלוח בלבד