מה מטרתם של עונשי התורה; נקמה, עונש, הרתעה, שיקום או שמא גזירת מלך?

האם ניתן ליישם את עונשי התורה במערכת המשפט הפלילית במדינת ישראל?

כל השואף ליישם במערכת המשפט הפלילית במדינה מודרנית את מערכת הענישה כפי שמופיעה בתורה, ייווכח מיד כי זו חסרה התייחסות לעברות רבות המופיעות בספר החוקים.

נוסף על כך, על מנת ליישם בפועל את העונשים שקוצבת התורה לעברות השונות, יש צורך בתנאים רבים ומגוונים, כגון שני עדים כשרים אשר ראו את המעשה עצמו, התראה ועוד.

במאמר שלפנינו, סוקר המחבר את עמדתם של חוקרי המשפט העברי אודות מטרתם של חוקי הענישה בתורה, ובכך דן המחבר ברלוונטיות של עונשי התורה ותכליתם.

לדבריו, דיני התורה מהווים יחידה הרמונית אחת, בעלת מגמה אחת וייעוד אחד - גילוי הצדק האלוקי במציאות. היות שעקרונות החיוב של עונשי התורה הנם עקרונות של צדק, יש מקום ללמוד מהם כללים של צדק ומוסר שראוי ליישם גם בחוק הפלילי.

אין ספק שבמסגרת חוק יסוד 'חופש העיסוק', נכלל גם העיקרון של 'חופש אי-העיסוק'.

דבר זה ברור לחלוטין, עד שהוא ממש מושכל ראשון שיש זכות לכל אדם להתפטר מפקידו.

דברים אלו נכונים גם ביחס לנבחר ציבור, אפילו 'האזרח מספר אחת' נשיא המדינה, יכול להתפטר מתפקידו בהגשת כתב התפטרות ליושב ראש הכנסת.

המאמר שלפנינו בוחן את עמדת ההלכה ל'מושכל ראשון' זה ביחס להתפטרותם של נבחרי ציבור - האם אכן 'חופש אי-העיסוק' חל גם על נבחרי ציבור?   

האם יש דמיון בין מעמדם של נבחרי ציבור בימינו לנבחרי ציבור בזמן חז"ל?

לצורך בירור העניין, עושה המחבר שימוש לא רק במקורות הלכתיים-פסיקתיים אלא גם במקורות תנ"כיים, מדרשיים ואף הגותיים וסיפוריים.

בתחילה סוקר המחבר התפטרויות שונות במהלך ההיסטוריה היהודית, החל ממשה רבינו ועד רבנים נבחרי ציבור, ומביא דרכי הבנה שונות למניעים להתפטרותם.

מערכת הרפואה בימינו גדולה ומפותחת לעין ערוך בהשוואה לימים עברו. אולם, בעוד שבעבר היה החולה פונה לרופא שבשכונתו או בעירו, היום יש לפניו מגוון רחב של רופאים מומחים לבחור ביניהם. אמנם, לכל מטופל יש זכות לבחור את רופא המשפחה שלו, אך הוא אינו יכול לבחור לאיזה רופא לפנות לקבלת טיפול בבית החולים. החוק בישראל מגדיר באופן כללי היכן ואיך יקבל כל מבוטח  בקופת חולים טיפול, אך לא מקנה אפשרות חופשית לבחור את המטפל. לשם בחירת רופא מייעץ או מנתח, נדרש המטופל לתשלום נוסף.

האם יש חיוב על המטופל לשלם מכיסו על בחירת רופא יועץ או מנתח מומחה, או שמא עליו להסתפק ברופא המשפחה הראשוני?

עד כמה המטופל צריך להוציא מכספו עבור טיפול רפואי מעולה?

האם צריך הרופא הראשוני המטפל בו להפנותו לטיפול או ייעוץ שכזה?

המאמר שלפנינו בוחן שאלות אלו זו מזוויות שונות, כגון מה היחס בין בטחון להשתדלות?

מה חובתה של המערכת הרפואית למטופל?

האם חרקים שאינם נראים בעין טבעית מותרים באכילה?

האם יש חובת בדיקת ירקות ופירות במכשירי עזר לראייה טובה יותר?

לאחרונה אנו נחשפים לטענות המערערות על החובה שבבדיקת הירקות והפירות מחשש לחרקים. לאור זאת יש שרצו להתיר אכילת ירקות עלים המוחזקים כנגועים, גם אם לא עברו ניקיון שהוכח כיעיל.

המאמר שלפנינו מתמודד עם טענות אלו ובייחוד עם הטענה שלא אסרה התורה חרקים קטנים כל כך. לצורך העניין סוקר המחבר תוצאות מעבדה שבדקה נגיעות חרקים בירקות ופירות שונים, תוצאות המורות על הימצאות חרקים קטנים.

לאחר מכן, עורך המחבר סקירה אודות התייחסות הפוסקים למעמדם ההלכתי של חרקים זעירים, ומברר את השאלה האם חוסר בעזרי ראייה מהווה עילה להתרת חרקים אלו?

מצוות הצדקה מעמידה בפני הנותן שאלות רבות אודות ייעוד הכספים ומטרתם - מיהו העני הראוי לתת לו כספי צדקה? כמה כסף עליו לתת לעני?

במאמר שלפנינו בוחן המחבר מצוות שונות שהמכנה המשותף בניהם הוא נתינת ממון - מצוות צדקה לעניים, מעשר עני לעניים ומעשר ראשון ללוי.

שאלת המפתח עליה סובב המאמר היא -  האם מותר לאדם לייעד כל כספי הצדקה או המעשרות לעני אחד או ללוי אחד?

האם עדיף להתרכז בצרכיו של אדם אחד ולתת לו סכום הגון, או שכספים אלו יתחלקו לכמה וכמה אנשים ובכך הסכום לכל אחד יקטן?

האם נכון יהיה להבחין בין נתינה קבועה לבין נתינה חד-פעמית?

המאמר שלפנינו דן בשאלות אלו וסוקר את מחלוקת הראשונים בעניין, תוך כדי שהוא מחדד את היחס בין מצוות צדקה לבין מתנות כהונה.