אמונת עתיך קל

חיוב הפרשת תרומות ומעשרות בירושלים ובמקדש

בזמן הזה תוקף חיוב הפרשת תרומות ומעשרות הוא מדברי חכמים, אך האם מעמדם ההלכתי של ירושלים העתיקה ומקום המקדש שונים לעניין זה?

האם אישה העושה עיסה בירושלים, או אדם המפריש תרומות ומעשרות מגידולים שגדלו בירושלים ומקום המקדש מתחייבים להפריש מהתורה?

במאמר שלפנינו דן המחבר בסיבה שחיוב הפרשת תרומות ומעשרות וחלה היא מדברי חכמים, ומתוך כך נערכת הבחנה בין ירושלים והמקדש לשאר ארץ ישראל לעניינים אלו.

האם אבחנה זו אכן נכונה היא?

גידול חגבים למאכל אדם - אתגר הלכתי בעולם משתנה

כמיליארד בני אדם ברחבי העולם סובלים היום מרעב כרוני.

עד שנת 2050 צפויה אוכלוסיית כדור הארץ לצמוח ל-9 מיליארד איש, ועימה תצמח במידה ניכרת גם הדרישה לחלבון. לצד הנתונים האלה מראים המחקרים שתעשיית הבשר היא אחת מהמזהמים הגדולים ביותר בכדור הארץ.

האם הפתרון לכך הוא אכילת חרקים?

במאמר המקצועי שלפנינו סוקר המחבר את היתרונות באכילת חרקים; יתרונות בריאותיים, סביבתיים וחברתיים, ומעלה את השאלה ההלכתית האם אכן יש להתיר אכילת חרקים מסוגים שונים?

שימוש כשר בכיריים בעלות אפקט אינדוקציה

בשנים האחרונות מתרבה השימוש בכיריים בעלות אפקט אינדוקציה במטבחים פרטיים ועסקיים.

לרוב, השימוש אינו סטרילי כל כך ובמהלך הבישולים מצוי שהתבשיל גולש על גבי הכיריים או נשפך עליהן בעת הוצאת המאכל מן הסיר .

לאור זאת יתכן ועל הכיריים מצויות שאריות של בשר וחלב.

בשימוש בכיריים לבשר ולחלב ישנם שני חששות: לכלוכים הנותרים על הכיריים עלולים לאסור את המאכלים המונחים עליהם. בנוסף, הטעם הבלוע בכיריים עלול לאסור את השימוש בהן.

במאמר שלפנינו סוקר המחבר את הבעיות ההלכתיות שיכולות להיווצר בשימוש בכיריים מסוג זה ומעלה פתרונות שונים.

בנוסף, דן המחבר באופן הכשרת כיריים אלו לשימוש בימי הפסח.

'דירות רפאים' בארץ ישראל

לאחרונה רווחת תופעה בקרב יהודים הגרים דרך קבע בחו"ל שיש מהם שרוכשים דירה בארץ ישראל לביקור לתקופות קצרות במשך השנה, אולם בשאר ימות השנה הדירה נשארת ריקה מאדם, שכן כדי לשומרה תקינה, הם אינם מעוניינים להשכירה.

האם אנשים אלו מקיימים בכך את מצוות ישוב ארץ ישראל, שהרי הם רוכשים דירה בארץ אך מאידך מותירים אותה שוממה במשך ימות השנה?

האם מוטלת חובה על בעלי הדירות הללו להשכיר אותן במשך ימות השנה?

במאמר שלפנינו דן המחבר בהגדרתה של מצוות יישוב ארץ ישראל ומכך משליך ליחס ההלכה ל'דירות רפאים'.

מסייע בפעולת סירוס בעלי חיים

סטודנט לוויטרינריה מתמחה אצל וטרינר מומחה. חלק מתפקידי הסטודנט הם לתאם את הפגישות עם בעלי החיות לצורך סירוס ועיקור וכן להניח לפני הווטרינר את כלי הניתוח.

האם מותר למתמחה להניח כלים אלו לפני הווטרינר?

במאמר שלפנינו דן המחבר באיסורי 'לפני עיוור' ו'מסייע' הכרוכים בשאלה זו.

האם יהיה הבדל הלכתי אם הווטרינר אינו יהודי?

מה אם סירובו של המתמחה יביא לידי פיטוריו?