אנציקלופדיה הלכתית - חקלאית

דקר

הדקר הוזכר בממספר משניות[1] ככלי שניתן לחפור איתו[2], בזיהויו כתבו הראשונים שמדובר במרא ומדובר במכוש.[3] או שמדובר באת חפירה[4] דהיינו כלי לחרישה[5] כמין יתד של ברזל, והוא עשוי לחפור בו את הקרקע[6] וכנראה מדובר בלהב המחרשה. [7]

השימוש לצורך חפירת הקרקע מהווה את השימוש המרכזי בו, ולכן אסור למכרו לחשוד על השביעית.[8]

[1] שביעית ה, ו ביחס למכירתו לחשוד בשביעית, במשנה ביצה א, ב ובעדויות ד, ב. ככלי שחופרים איתו וניתן להשתמש בעפר שהוא מוציא לצורך כיסוי הדם.

[2] רמב"ם פיה"מ שביעית ה, ו כתב אלפאס" שחופרין בו את האדמה.

[3] רש"י ע"ז טו, ב.

[4] רש"י ביצה ב, א, ר"ש, רא"ש משנה שביעית ה, ו. המאירי ע"ז טו, ב מבאר: כלי העשוי לחפירת הארץ

[5] תפארת ישראל - יכין  שביעית פרק ה משנה ו

[6] רע"ב שביעית ה, ו.

[7] ראה תוס' ע"ז טו, ב שכתב שהדקר הוא כלי המחרשה שקורין קולטר"א ודרכו להיות נעוץ בקרקע

[8] משנה שביעית ה, ו.