אנציקלופדיה הלכתית - חקלאית

אנציקלופדיה הלכתית-חקלאית הוא פרוייקט חדש מבית מכון התורה והארץ, שמרכז מידע מקצועי והלכתי השייך לכלל תחומי החקלאות (הצומח והחי) ומהווה רקע חשוב לכתיבה הלכתית בנושא המצוות התלויות בארץ.

הערכים מובאים בשני חלקים: החלק המדעי-מקצועי ובעקבותיו הדיון ההלכתי.

צוות הכותבים של האנציקלופדיה כולל אנשי מדע מעולם האקדמיה, הנחשבים למומחים בתחומם, ורבנים פוסקי הלכה הבקיאים במצוות התלויות בארץ ובפרטי הלכותיהם.

מטרת האנציקלופדיה היא להביא בפני הקורא את הידע הקיים בסוגיות אלו, ואינה מהווה ספר פסיקה הלכה למעשה.

פרוייקט בסיוע משרד התרבות והספורט- מנהל התרבות.
המחלקה למכוני מחקר תורניים.
לתגובות והערות ניתן לפנות לכתובת המייל: h.david@toraland.org.il
 
חזור למפתח הערכים

השפעת היין על הגוף

ראשי פרקים:

א. רקע מדעי

ב. חלק הלכתי

ג. היין כמזון

ד. שימושים רפואיים ביין

ה. שימושים נוספים ביין

 

רקע מדעי

כאמור, חלק מתוצרי התסיסה הוא יצירת אתנול (Ethanol), שהוא האלכוהול, מולקולת האלכוהול נחשבת למולקולה פשוטה וקטנה.[1]

האלכוהול מצוי במשקאות שונים ובריכוזים שונים, המשתנים לפי סוג המשקה[2]:

האלכוהול שייך לקבוצת הקרויים חומרים פסיכו-אקטיביים[3], חומרים שמשפיעים על מערכת העצבים המרכזית של האדם, וכן על המצב הנפשי שלו. השפעותיו על האדם ששותה אותו תלויות בגורמים רבים, כגון נסיבות השתיה והרגליה, ריכוזו בדם, שילובו עם מזון, מצבו הרפואי של האדם ועוד. לגנטיקה ישנה השפעה מסוימת ככל הנראה על הנטיה של האדם להשתכר, ולכן בני משפחה של מכורים לאלכוהול נוטים גם כן להתמכר לכך, אך הדבר תלוי בעיקר בהרגלים אותם האדם רוכש לעצמו, ולא בגנטיקה.[4]

האלכוהול מתמוסס במים ושומן ולכן הוא יכול להיספג במהירות ברקמות השונות של הגוף, ובעיקר ברקמות המח[5]. במח, האלכוהול משפיע על קולטנים שונים (שאחראים על מעבר המידע בין תאים שונים) ומעכב את פעולתם, כגון תאי מערכת העצבים ולכן התגובות של מערכת העצבים נעשות קהות ואיטיות יותר, וכן היא משפיעה על המערכת הלימבית (הרגשית) שאחראית על הרגש, הזיכרון והלמידה ולכן גורם לאדם להיפתח יותר, להעצים רגשות ולדכא את החששות, ישנן פגיעות נוספות במערכות שונות, כגון קואורדינציה, ועוד, בשל השפעות נוירולוגיות אלו נוצרת תלות והתמכרות לאלכוהול.[6]

בשאר חלקי הגוף האלכוהול משפיע על אברים נוספים בעיקר בכבד, בשל העובדה שהכבד אחראי על פירוק האלכוהול, וחלק מתוצרי הביניים של פירוקו הם חומרים רעילים, הפוגעים בכבד. וכן ישנה פגיעה בשריר הלב, בקצב הלב, העלאת לחץ דם, פגיעות בלבלב, סוגי סרטן שונים, לפגיעה בעובר, קשיים בלידה, ועוד.

יש הטוענים שברמות מתונות של שתייה, אלכוהול עשוי להוריד את הסיכון למחלות בעורקים הכליליים, אך הדבר נתון במחלוקת[7].

 

חלק הלכתי

בתנ"ך ובחז"ל הובאו תיאורים רבים של השפעת היין על גוף האדם; כשהאדם שותה אותו במידה מתאימה[8] ובזמן המתאים הוא יכול להיות לו לעזר רב[9], אך כשהוא נשתה בכמות גדולה מדי, או בזמנים שאינם מתאימים הוא יכול להביא לנזקים רבים[10], די בכמות של רביעית יין כדי להשתכר.[11] בשל כך נאמרו בתורה ובחז"ל מספר דינים:

  1. השותה רביעית יין אינו יכול להתפלל ולישא את כפיו, עד שהשפעת היין נעלמת. [12]
  2. אסור לשותה יין להורות הוראה.[13]
  3. למלך אסור לשתות דרך שכרות.[14]
  4. כשבית הדין צריכים להכריע בדיני נפשות נאסר עליהם לשתות יין כלל. [15]

יין ישן הוזכר בין הדברים המביאים לידי טומאת קרי[16]

ביטול השפעת היין על הגוף:

רכיבה, הליכה[17] ושינה מפיגים את השפעת היין,[18] יין שנשתה במהלך האכילה[19] או לפניה אינו משכר.[20] מאידך, יין מבטל את השפעת הפחד על האדם.[21]

 

היין כמזון

היין סועד ומשמח את האדם[22] שתיית יין לפני הסעודה מעוררת את התאבון.[23] נחלקו התנאים בכמות הנדרשת לאדם על מנת לשבוע מן היין[24], האם מדובר בחצי לוג יין או רביעית לוג יין.[25]

יין נחשב כמזון שיש בו חיי נפש, אסור לשמור אותו כדי למכור אותו ביוקר[26], אסור להוציאו לחוץ לארץ[27], ואין להשתכר בו[28] אך יש סוברים שמכיוון שבהוצאתו או בהעלאת מחירו "ממעטים את התיפלה" מותר להוציאו[29] ולהשתכר בו.[30] היין מועיל לחלב האישה המניקה, ולכן חלק מחיוב הבעל במזונותיה הוא גם נתינת יין.[31] עם זאת, יין אינו נחשב כמזון בסיסי שחובה על הבעל לספק לאשתו[32] ולא  פוסקים יין לאשה במזונותיה, כיוון שהוא מביא אותה לתאוות תשמיש.[33]

 

שימושים רפואיים ביין

ניתן להשתמש ביין לשם רפואה במקרים של אדם החושש במותניו[34] כאבי עיניים[35] פגיעות בגפיים[36] העברת זיעה[37], מחלות עור בראש[38], ניתן לערב יין ושמן להניח על מקום המילה, נחלקו התנאים האם מותר לעשות כן בשבת[39] נחלקו תנאים אם טורפים יין ושמן לחולה בשבת לצרכים רפואיים[40]. למרות שימוש זה לרפואה עיקר השימוש ביין הוא לשתיה.[41] יין אינו מיועד לסיכה, לכן אין לסוך יין שיש בו קדושת שביעית או קדושת תרומה.[42] אין לסוך ביין בשבת, גם למי שיכול לעשות כן בשבת בשמן.[43] יין שנלקח לצרכים רפואיים חייב בדמאי בתנאי שהוא עדיין ניכר בתוצר בו מעוניינים להשתמש.[44]

 

שימושים נוספים ביין

ניתן להשתמש ביין אף לכיבוס בגדים[45], הוזכר גם שימוש ביין לרחצה.[46] נתינת יין לתוך השופר יכולה לשפר את קולו, ניתן לעשות כן גם בחג ואין בכך משום תיקון כלי.[47] יש שכתבו שיין שורף את העשבים ומונע אותם מלצמוח, ולפיכך מותר להטיל יין על גבי עשבים בשבת.[48]

 

ביבליוגרפיה

ד. שנער וחוב', שינויים פיזיולוגיים, התנהגותיים וקוגניטיביים (נהיגה) בהשפעת החומר המרכזי הפעיל במריחואנה, Δ-9-THC , ו בהשפעת אלכוהול, דו"ח סופי בעבור הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, 2004

נ, רוזנטל לקראת ארבע הכוסות של ליל הסדר, כיצד מגיב הגוף שלנו לאלכוהול'?, באתר מכון דוידסון.

Akino Irene Yamashita ,Neurobiological Mechanisms for Alcoholism, Biology 202' 1998 First Web Reports On Serendip

NIH, National Institute on Alcohol Abuse and Alcoholism

 

[1] הנוסחה היא : C2H6O.

[2] בבירות מדובר על אחוזים בודדים (5%-2.5%), ביינות עולה אחוז האלכוהול ל-20%-10% ובמשקאות חזקים דוגמת טקילה וודקה אפשר למצוא 60%-50% אלכוהול.

[3] psychoactive substance

[4] ראה: TRAIT MARKERS FOR ALCOHOLISM: CLINICAL UTILITY, Alcohol and Alcoholism, Volume 34, Issue 5, 1 September 1999, Pages 649–665.

[5] במח ישנו מחסום שנקרא "מחסום דם-מוח" (Blood-Brain Barrier  או BBB) שתפקידו הוא למנוע מזיהומים ונוגדנים לחדור למח, מחסום זה בנוי מקרום בררני. כדי לעבור דרך המחסום, על מולקולה להיות קטנה מספיק או מסיסה בשומן, מולקולת האלכוהול שכאמור מסיסה בשומן עוברת מחסום זה.

[6] בעיקר בשל העובדה שהתחושה שהאדם מקבל בעת השתיה היא "משוחררת" וחסרת עכבות, דבר הגורם לרצון נוסף להגיע לתחושות אלו, וחוזר חלילה.

[7] הדבר נקרא "הפרדוקס הצרפתי" בעוד שהתזונה הצרפתית מבוססת על מזון רווי שומן, הם חולים פחות במחלות לב, ויש הטוענים שהדבר טמון בשתיית יין. ראה Effect of red wine on coronary flow-velocity reservehe Lancet, Volume 354, No. 9183, p1002, 18 September 1999

 אך במחקר עדכני שהתפרסם ב2018 עלה שהדבר אינו מוחלט, ראה:   Risk thresholds for alcohol consumption: combined analysis of individual-participant data for 599912 current drinkers in 83 prospective studies, the Lancet, Volume 391, No. 10129, p1513–1523, 14 April 2018

[8] ערובין כט, ב, ב"ב נח, ב, ועוד, ששתיית יין בכמות קטנה מועילה לכל הגוף.

[9] בתנ"ך ובחז"ל ישנם אזכורים רבים לתועלת של היין עבור האדם, כגון משלי לא, ו "תנו שכר לאובד ויין למרי נפש", וכן תהילים קד, טו: "ויין ישמח לבב אנוש", ראה גם פסחים קט, א: "משחרב בית המקדש אין שמחה אלא בבשר וביין", תוספתא פסחים (ליברמן) י, ד: "מצוה על אדם לשמח בניו ובני ביתו ברגל, במה משמחן? ביין". בימי הפורים קיימת החובה "לעשות אותם ימי משתה ושמחה" כמובא באסתר ט, כב, ולכן יש מצווה לשתות יין עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי ראה מגילה ז, ב. חלק מביטוי השמחה בשמחת חתן וכלה היא "המשכת יין ושמן בצינורות" תוספתא שבת (ליברמן) ז, טז, ועוד.

[10] ראה למשל נזיר ב, א, סוטה ז, א, רש"י במדבר ו, ב, שהיין יכול להביא לידי קלות ראש, לידי עבירה של זנות ולידי ניאוף. בתנ"ך ובחז"ל ישנם אזכורים רבים לנזקים של היין עבור האדם, כגון שכרותו של נח בראשית ט, כא, ראה בראשית יט, לב- לה, שתי בנות לוט השקו את אביהן יין והוא לא ידע בשכבן ובקומן, אביגיל לא מספרת דבר לנבל כל עוד הוא שיכור, ראה שמואל א כה לו- לז. אבשלום מצווה את עבדיו להשקות את אמנון יין ואחר כך להרגו. שמואל ב יג, כח. ועלי חשב שחנה שיכורה כיוון ששפתיה נעו וקולה לא נשמע שמואל א, טו, וכן כמובא באבות ג, י: יין של צהרים מוציא את האדם מן העולם" וכביאור רש"י ורבינו יונה שם. וכן מובא בגמרא בסנהדרין עא, ב שיין לצדיקים רע להם ורע לעולם, שאין עוסקים בתורה, ואילו לרשעים טוב להם וטוב לעולם שאינם עוסקים בעבירותיהם. ראה עירובין סה, א: "נכנס יין יצא סוד", ועוד.

[11] תוספתא פסחים (ליברמן) ב, טז.

[12] ערובין סד, א ותענית כו ב; רמב"ם תפלה ד, יז; טו, ד, טוש"ע או"ח צט, א; קכח, לח.

[13] תוספתא פסחים (ליברמן) ב, טז.

[14] משלי לא, ד, ראה רמב"ם מלכים ג, ה.

[15] תוספתא סנהדרין (צוקרמאנדל) ט, א.

[16] יומא יח, א שלא מניחים לכהן גדול לשתות יין בערב יום כיפור, וכן תוספתא זבים (צוקרמאנדל) ב, ה יין ישן... מרגילין לדבר זיבה.

[17] תוספתא פסחים (ליברמן) ב, טז.

[18] עירובין סד, ב.

[19] משנה פסחים קיז ב, ירושלמי פסחים י, ו, ולכן מותר לשתות בין הכוס השניה לשלישית.

[20] רשב"ם פסחים קיז, ב, ולכן יכול לשתות בין הכוס הראשונה לשניה.

[21] ב"ב י, א, ולכן גם היוצא להיהרג מוספים קורט של לבונה לתוך כוס של יין ומשקים אותו בה כדי שתטרף דעתו כמובא בסנהדרין מג, א.

[22] כפי שנאמר: ויין ישמח לבב אנוש, ולחם לבב אנוש יסעד, תהילים קד, טו, הגמרא בברכות לה, ב משווה בין הלחם ליין, שהלחם רק סועד ואינו משמח, לעומת היין שגם סועד, ולכן נתייחדה לו ברכה בפני עצמו. אך מכיוון שלא ניתן לקבוע עליו סעודה לא מברכים לאחריו שלש ברכות של ברכת-המזון.

[23] פסחים קז, ב, לכן רבא שתה יין בערב פסח כדי שיאכל מצה לתאבון, ולכן מותר גם לשתות יין בין הכוס הראשונה לשניה.

[24] בירושלמי פאה ח, ה מובא ששיעור זה הוא דווקא כשהעני מגיע לגורן, דין זה נלמד מהפסוק: "ואכלו בשעריך ושבעו", תן להם כדי שביעה.

[25] משנה פאה ח, ה, מחלוקת ת"ק ור"ע.

[26] תוספתא ע"ז (צוקרמאנדל) ד, א.

[27] דעת חכמים ב"ב צ, ב.

[28] ב"ב צא, א.

[29] דעת רבי יהודה בן בתירה ב"ב צ, ב, דהיינו שעל ידי שתיית היין האדם בא לידי "תפלות לשון".

[30] דעת רבי אלעזר בן עזריה ב"ב צא, א.

[31] כתובות סה, ב, ראה ירושלמי כתובות ה, יא שלאישה מניקה פוחתים ממעשי ידיה ומוספים יין על מזונותיה.

[32] כמובא בתוספתא כתובות (ליברמן) ה, ח שהמשרה את אשתו על ידי שליש, דהיינו מספק לה מזונות באמצעות שליח, אינו חייב לתת לה יין, כיוון שאין נשותיהן של עניים שותות יין".

[33] כתובות סה, א, וברש"י שם.

[34] משנה שבת קיא, א, ואסור לעשות כן בשבת

[35] שבת קח, ב.

[36] מר עוקבא שבת קט א ורש"י; רמב"ם שבת פכ"א הכ"ג; טוש"ע או"ח שכח, כט.

[37] כתובות עה א, ולכן אין היא בכלל המומים הפוסלים את הכהנים.

[38] תוספתא תרומות פרק ט.

[39] שבת קלד, ב, ראה תוספתא ביצה (ליברמן) ב, יא, שמותר לעשות כן ביום טוב.

[40] תוספתא שבת ליברמן יב, יב שבת קלד, א.

[41] ולכן שיעור ההוצאה בשבת עליו מתחייבים הוא כשיעור השתיה, הגדול יותר ראה שבת עח, א, וכן אין להשתמש ביין תרומה לשם טיפול בחטטים העולים בראש. ראה תוספתא תרומות פרק ט.

[42] משנה שביעית ח, ב, תוספתא תרומות (ליברמן) ט, יד.

[43] תוספתא שבת (ליברמן) יב, יא.

[44] תוספתא דמאי (ליברמן) א, כד- כה, בחלוקה שבין יין לתוך אילנתית או לתוך הקילור, ראה ליברמן שם..

[45] כך מבארים הפרשנים את הפסוק בראשית מט, יא: כיבס ביין לבשו ובדם ענבים סותה" שהכוונה היא שמרוב יין ניתן לעשות בו משרה וכביסה, ר' יוסף בכור שור, בראשית מט, יא, אם כי יש המפרשים שמדובר בריבוי יין

[46] תוספתא שבת (ליברמן) יב, יג.

[47] ר"ה לג, א

[48] ספר התרומה שבת סימן רלה, ראה ב"י או"ח שלו שכתב בשם היראים שאין לשפוך יין על עשבים בשבת.

toraland whatsapp