אנציקלופדיה הלכתית - חקלאית

אנציקלופדיה הלכתית-חקלאית הוא פרוייקט חדש מבית מכון התורה והארץ, שמרכז מידע מקצועי והלכתי השייך לכלל תחומי החקלאות (הצומח והחי) ומהווה רקע חשוב לכתיבה הלכתית בנושא המצוות התלויות בארץ.

הערכים מובאים בשני חלקים: החלק המדעי-מקצועי ובעקבותיו הדיון ההלכתי.

צוות הכותבים של האנציקלופדיה כולל אנשי מדע מעולם האקדמיה, הנחשבים למומחים בתחומם, ורבנים פוסקי הלכה הבקיאים במצוות התלויות בארץ ובפרטי הלכותיהם.

מטרת האנציקלופדיה היא להביא בפני הקורא את הידע הקיים בסוגיות אלו, ואינה מהווה ספר פסיקה הלכה למעשה.

פרוייקט בסיוע משרד התרבות והספורט- מנהל התרבות.
המחלקה למכוני מחקר תורניים.
לתגובות והערות ניתן לפנות לכתובת המייל: h.david@toraland.org.il
 
חזור למפתח הערכים

יבלת- מייבלין

יבלת – 'מיבלין'

כתיבה: ד"ר עקיבא לונדון והרב דוד אייגנר

ראשי פרקים:

א. הקדמה

ב. יבלות על העור

ג. יבלות בצומח

ד. יבלות עלים

ה. סיכום

 

הקדמה

היבלת הוזכרה בתנ"ך ובחז"ל כגידול על העור או על הצמח, שיש להורידו. פעולת הורדת היבלת נקראת "מייבלין".

היבלת הוזכרה בתורה כאחד ממומי בעלי החיים שאין להקריבו על גבי המזבח:[1] "עַוֶּרֶת אוֹ שָׁבוּר אוֹ חָרוּץ אוֹ יַבֶּלֶת אוֹ גָרָב אוֹ יַלֶּפֶת לֹא תַקְרִיבוּ אֵלֶּה לה' וְאִשֶּׁה לֹא תִתְּנוּ מֵהֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ לַה'". בחז"ל היבלת הוזכרה כמום בבני אדם[2] בבעלי חיים[3], או בצמחים[4].

יבלת זו פוסלת את הכהן מעבודתו במקדש, את בעל החיים מהקרבתו על גבי המזבח, וכן גורמת לנזק לצמח, שיש לטפל בו. ניתן לטפל ביבלת זו ולהורידה מהגוף או הצמח על ידי חיתוכה[5].

פעולת ה'ייבול' כפי שהוסברה בירושלמי ובדברי הראשונים היא הורדת חלקים או ענפים יבשים מהאילן.[6] ייתכן גם שמדובר בהורדת פצעים ויבלות מהאילן,[7] יבלות אלו הן גידולי משנה הגדלים בעיקר על הגזע ועל ענפי המשנה שנגרמות בשל פגיעות שונות בו, מחמת הימצאות חרקים מכרסמי גזע או בשל איחוי לא מיטבי של הכנה. בתוך יבלות אלו מתפתחים אף מזיקים לעיתים, ויש להסיר את היבלות על מנת שהם לא יזיקו לעץ.[8]

 

כיום, מוכרות מספר סוגי יבלות ובתוכם יבלות עור ויבלות על הצומח ועוד.

יבלות על העור - הן גידולי עור של אדם או בעל חיים, הנגרמים על ידי נגיפים. היבלות הן למעשה זיהום עור נגיפי שמקורו בגורמים שונים, בניהם הדבקה מהסביבה, אלו פוגעים יותר בעור בקוע או רטוב ונטייה תורשתית. יבלות נוספות הן אזורים של עור קשה ועבה, שנגרמות לא אחת גם מלחץ וחיכוך, ולרוב מופיעות בכפות הרגליים. חלק מהיבלות מופיעות כבליטות מעוגלות של עור עבה, בעיקר באזור קצות בהונות הרגליים ובצדדיהן, באזור כף הרגל, ואף באצבעות היד הכותבת. כמובן שיתכנו יבלות גם באזורים אחרים בגוף.

יבלות בצומח – הם צימוחים בלתי רגילים הצומחים בעיקר על עצים, הן עצי פרי והן עצי סרק ובתוך כך גם יביאו לצימוח עפצים. אלו נוצרים בדרך כלל על ידי אגרובקטריום (Agrobacterium) כפתוגן [9]של צמחים, הוא סוג חיידק הגורם לגידולים בצמחים. המין A. tumefaciens  (=גורם לגידולים) או דומים לו, גורם למחלת עפץ הכתר בצמחים. המחלה מתאפיינת בצמיחתם של גידולים או עפצים[10] על הצמח. הגידולים מתעוררים בעקבות העברה של מקטע DNA  הקרוי T-DNA  (קיצור של Transfer DNA) אלו גנים אלימים היוצרים שינויים במבנה שלד העץ או הצמח.

ה T-DNA -משולב בגנום של התא העץ או הצמח שעליו הוא 'נטפל', גנים אלו שונים בכך שהם אלימים ותוקפניים וגורמים לגידולים (וכן לעפצים) על הגזע ואו הענפים שלא על פי דרך הגידול המקובל בעץ או בצמח והם בלתי רצויים. ה-T-DNA  גורם גם לייצורן של חומצות אמינו לא סטנדרטיות, כגון אוקטופין ונופלין, אוקסין וציטוקינין  .עקב שינוי מאזן ההורמונים בתא הצמח משתבשת הבקרה על חלוקתם של תאים אלו ונוצרים גידולים בלתי רצויים. היחס בין ייצור האוקסין לציטוקינין קובע את אופיו של הגידול.

יבלות עלים - יש לציין כי יש גם יבלות עלים, יבלת זו נוצרת בעיקר מאקרית הלבד הפוגעת בעלי הגפן, היא אינה נראית בעין בלתי מזוינת, אך רישומה ניכר ובולט לעין. אקרית זו היא מהמשפחה של האקרית המצויה. הבוגר של אקרית זו צבעו צהבהב חיוור אורך גוף הנקבה 0.2 מ”מ ושל הזכר 0.16 מ”מ. הזחל כמקובל במשפחת אקריות העפצים מתפתח בשתי דרגות. אקרית זו מוצצת את הצד התחתון של העלה ומגרה אותו להצמיח יבלת בחלק העליון של העלה, בדרך כלל ישנם מספר פגיעות בעלה ועל כן על העלה נמצאות מספר יבלות. בחלק העלה התחתון במקום הפגיעה נוצר סבך של שערות צפופות, האקריות והזחלים רוחשות בתוך סבך שערות הלבד, בתוך כל גומא שבתוכה יער השערות של הלבד, מתגוררות עשרות אקריות זעירות. צבע הלבד, בתחילה לבן, אחר כך חום אדמדם, ובהמשך חום כהה. העלה מסוגל לשאת כמות קטנה של עפצים מבלי שתופרע ההתפתחות והפעילות שלו.

 

סיכום

לאור הנאמר לעיל יש בהחלט סיבה להסיר יבלת זו המתפתחת על הגזע ועל ענפי המשנה. כייוון שהשארת יבלות אלו יכולה להביא להמשך התפתחות גידולי משנה הבלתי רצויים, וכן העברת ה-T-DNA. בלתי רצוי להמשך התפתחות העץ. כל אלו יביאו נזק שילך ויצטבר הפוגע בעץ או בגפן. כפי הנאמר במשנה מותר לבצע את פעולת הסרת היבלת מהעץ עד ראש השנה של השישית.

 

 

[1] ויקרא כב, כב.

[2] תוספתא עירובין (ליברמן) ח, כ: "כהן שעלתה לו יבלת במתניו"...

[3] משנה בכורות ו, י.

[4] משנה שביעית ב, ב.

[5] משנה עירובין י, יג: "חותכין יבלת במקדש אבל לא במדינה ואם בכלי כאן וכאן אסור", ראה גם משנה פרה ב, ב.

[6] ירושלמי שביעית ב, ב: "מעבירין את היבולת" ריבמ"ץ, ר"ש, רא"ש שביעית ב, ב; אגודה שביעית פרק ב.

[7] רמב"ם פיה"מ שביעית ב, ב; רע"ב שביעית ב, ב.

[8] תוספות הרא"ש מו"ק ג, א, מאירי מו"ק ג, א, ראה פליקס כאן.

[9] פתוגן - הוא מכלול המנגנונים והשיטות באמצעותם אורגניזמים ,וכן גורמי מחלות אחרים, בהם נגיפים, גורמים לתופעות המחלה ותוקפים את מערכות ההגנה של הגוף.

[10] עפצים - הם נגעים או גידולים בלתי רגילים על גבי צמחים, אשר יצירתם נגרמת על ידי אורגניזמים שונים, בעיקר חרקים, אך גם חיידקים שונים, האורגניזמים מפרישים מגופם הורמונים מעוררי גידול שגורמים לגדילת העפצים.

toraland whatsapp