חדשות ועדכונים
אני והשמיטה
בימים אלו של ערב שמיטה, כאשר שוקעת שמשה של השנה הששית וכבר מתחיל לזרוח אור קדושת שנת השבע, נשלמות ההכנות לקראת בא שנת שבת המלכה, אולם אנו עדיין עומדים בשאלה איך וכיצד תשפיע עלינו שנת השמיטה? האם השמיטה הקרובה תעבור עלינו כפי שעברה עלינו השנה, האם בסוף שנת השמיטה נרגיש כבתחילת שנת השמיטה, במה נתעלה ובמה נתרומם בשנה השביעית?!
במכון התורה והארץ חשבו ועמלו על שאלה זו והגיעו למסקנה שיש שני דרכים שאנשים שאינם חקלאים, שאינם עובדי אדמה יכולים להתרומם בשנת השמיטה.
הדרך האחת היא קדושת הפירות, כאשר נשתדל בשנה הקרובה לאכול ירקות או פירות הקדושים בקדושת השביעית, ננהג בהם בקדושה. הרי שכל מהלך החיים של השנה הקרובה יסוב סביב ציר הקדושה. בכל ארוחה ובכל אכילה נוכל לזכור שהשנה היא שנת השבע, הפרות קדושים והכל נובע מקדושת ארץ ישראל, שהשנה היא שבתה.
בכל בית יהודי שבו יאכלו ירקות ופירות הקדושים בקדושת שביעית הרי שילדנו ידעו ג"כ שהזהירות בקדושת הירקות והפירות נובעים מקדושת הארץ. אין כחינוך לקדושת ארץ ישראל יותר מאשר ההתרגלות המעשית היום יומית בקדושת פירותה של ארץ ישראל.
דיני קדושת פירות שביעית נתנו על ידי הקב"ה לבני אדם, הם ניתנים לביצוע ואפשריים, אין הקב"ה מצווה את האדם בדבר שאיננו יכול לעמוד בו, ובודאי קדושת שביעית ניתנה לאכול ולשתות כדרך האוכלים והשותים, וכל ההשתמשות היא כדרך המשתמשים הרגילים. על כן אין חיובי קדושת שביעית עלינו לעול אלא אדרבא לשמחה ולתוספת קדושה.
הדרך השניה שציבור הצרכנים יכול להיות שותף במהלך קדושת שנת השבע הוא על ידי כך שכל אחד יצרוך פירות וירקות שגודלו אצל חקלאים יהודים, בכך ניצור שותפות אמת בין החקלאים עובדי האדמה ובין יושבי הערים הטרודים בעיסוקיהם היום יומיים. הנה באה לפנינו שנת השמיטה שבה אנו יכולים לגלות את היחס האמיתי שלנו לעובדי האדמה שרוצים לשמור קדושת שביעית, אנו רוצים לתמוך בהם, לסייע בידם לשמר את אדמותיה של ארץ ישראל. מן הראוי היה שכל השש שנים נדע איך להעריך את החקלאי שבדרך כלל יושב באזורי הגבול והספר, רחוק ממרכז הארץ, ומביא לנו את טוב ארץ ישראל...
אוצר הארץ – רקע הלכתי
"אוצר-הארץ" הוקם מתוך מטרה לספק תוצרת חקלאית יהודית כשרה בשנת השמיטה, במערך מסודר בהיקף נרחב ובאופן מקצועי, ממקורות גידול שונים. לחלק מדרכי הגידול קיימת העדפה הלכתית ברורה על פני דרכי הגידול האחרות, ובחלק מהן אין העדפה חד-משמעית על פני האחרות, אך בסופו של דבר נתגבשו ונקבעו בשמיטה הקודמת סדרי עדיפות שלפיהם ייקבעו מקורות האספקה של התוצרת באמצעות "אוצר הארץ". דרך זו נקבעה על ידי רבני מכון התורה והארץ בהכוונת הרה"ג יעקב אריאל שליט"א הרב הראשי לרמת-גן ונשיא המכון והיא קבלה הסכמה רחבה מרבנים רבים ובראשם הרבנים הראשיים לישראל לשעבר מו"ר הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל והראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצ"ל.
כיוון שחלק מהתוצרת שתסופק תהיה קדושה בקדושת שביעית, הוקם "אוצר בית-דין" אשר כל העוסקים ביבול שיש בו קדושת שביעית יהיו ממונים כשלוחי בית-דין, החל מהחקלאים במטעים ובשדות, דרך הספקים והמובילים ועד קבלת היבול בחנות ע"י הצרכנים. כל זאת בהתאם למגבלות ההלכתיות שקיימות בתוצרת הקדושה בקדושת שביעית. כמובן, שגם אכילת הפירות והירקות הללו צריכה להיות בהתאם לדיני קדושת שביעית (ראה בהרחבה במאמרינו היסודות ההלכתיים של אוצר בית-דין ספר "התורה והארץ" ח"ו עמ' 389-422). דייני בית הדין הם: הרב יעקב אריאל שליט"א הראשל"צ הרב אליהו בקשי-דורון שליט"א, הרב זלמן נחמיה גולדברג שליט"א הרב דב ליאור שליט"א והרב זלמן ברוך מלמד שליט"א והרב יהודה עמיחי שליט"א.
בשורות הבאות מפורט מקורות הגידול אוצר הארץ בשמיטת תשע"ה הבאה עלינו לטובה:
ירקות שנקטפו בששית – שניתן לאחסן אותם באופנים שונים, ושמקורם ממשקים יהודים. עדיפותם ההלכתית היא בכךשהיות ומדובר בגידולי ששית, אין צורך לבדוק כיצד הם גדלו, ואין מגבלה באופן השיווק שלהם. יש לציין שכך נהגו באוצר ב"ד שמוזכר בדברי חז"ל עפ"י אחד מגדולי פרשני הירושלמי (רש"ס שביעית פ"ט ה"ה סוף ד"ה חזור וזכי ביה). בכלל זה גם פירות שייקטפו בתחילת השמיטה שדינם עפ"י ההלכה כיבול שישית לכל דבר, כיוון שבפירות האילן אין קדושת שביעית חלה על פירות שהתחילו לגדול בששית וייקטפו בשביעית.
ירקות שגדלו בשביעית עציצים על מצע מנותק בחממות - דרך זו מבוססת על כך, שיש הסוברים שכיוון שחובת שמיטה בזמן הזה היא מדרבנן, לפיכך, מקילים חכמים לזרוע בשביעית בקרקע הנמצאת בתוך בית (עפ"י פאת השולחן סי' כ ס"ק נב, ועוד פוסקים). למעשה, מסתמכים על דעה זו רק בזריעה בעציץ שאינו נקוב הנמצא בתוך החממה, ולא על בזריעה ישירה על גבי הקרקע.