שו"ת
שאלת גשמים לתייר
/ הרב יגאל הדאיה
זמן שאלת גשמים בארץ ישראל הוא כידוע בשבעה במרחשוון, ואילו בחו"ל שואלים את הגשמים שישים יום לאחר תקופת תשרי. מה דינו של יהודי ארץ ישראלי השוהה לתקופה קצרה בחו"ל, האם יקדים לשאול גשמים כמנהג א"י או שימתין עד לזמנם של בני חו"ל?
תשובה
מסתבר שיש לנהוג כדעת הרדב"ז שבן א"י ששוהה בחו"ל ודעתו לחזור לא"י בימות הגשמים ישאל גשמים כמנהג א"י, שהרי מי שטעה ושאל גשמים בחו"ל לאחר ז' חשוון (כמנהג א"י) אינו חוזר, וזה עדיף משלא ישאל גשמים כלל, שלדעת הפוסקים המחייבים יצטרך לחזור על תפילתו. וכך פסק בשו"ת ציץ אליעזר (ח"ו סי' לח); ועי' משנ"ב (סי' קיז ס"ק ה) וכה"ח (שם ס"ק יא) שלא הכריעו בשאלה זו. ומכל מקום, אם משמש שליח ציבור, לא ישאל בחזרת הש"ץ גשמים לפני שהגיע זמנם של בני חו"ל (כמ"ש הברכ"י שם ס"ק ח), והטעם, משום דהחזרה נאמרת בשביל הציבור בני חו"ל.
מאמר
תחזית מזג האוויר...
/ הרב גבריאל קדוש
אין לך דבר שיכול להחמיץ את הלב מאשר ההודעה הזו בסוף החדשות בימי החורף והרי התחזית 'הגשמים יפסקו ויהיה יום נאה'... כיצד אפשר לומר על עצירת גשמים ושמש יוקדת ביום חורפי שהוא יום נאה?
ירידת גשמים היא אחד מהדברים המופלאים והבלתי צפויים שקיימים בטבע, ולא לחינם לימדונו חז"ל במסכת שבת שמפתח של גשמים נמסר בידו של הקב"ה בלבד, ולא נמסר לשום שליח. ובתוך קריאת שמע, פרשה של קבלת על מלכות שמיים ועול מצוות התורה מדגישה לנו את הקשר המיוחד בין הגשמים לעבודת ה' שלנו בכלל ושהייתנו בארץ ישראל: "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי ... וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ... הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם... וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר ה' נֹתֵן לָכֶם".
יש בתופעת הגשמים מעין דו שיח מרתק בינינו לבין רבש"ע, יש כאן שפה שאנו צריכים להיות קשובים לה, מציאות של גשמים היא ברכה הבאה בעקבות הליכה בדרכי ה', וחלילה הפוך. כאשר בזמן עצירת גשמים אנו עסוקים במדידת הקו האדום של הכנרת או על התנהלות משק המים במדינה, על התפלת מים ויבוא מים מטורקיה ואין אנו באים לידי מחשבות הגורמות לנו להיטיב מעשינו סימן הוא שריבונו של עולם מדבר בשפה אחת ואוזנינו שומעות שפה אחרת...
הזכרת הגשמים נמצאת בברכת תחית המתים וכדברי המשנה בברכות "מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים, ושׁוֹאֲלִין הַגְּשָׁמִים בְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים". מדוע נקראת 'גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים'?
נראה ש'גבורת גשמים' היא להתגבר על מעשינו, דיבורינו ומחשבותינו הרעים בבחינת "איזה הוא גיבור הכובש את יצרו" ואז יורדים לנו הגשמים.
וכן האדם הפרטי אשר אינו זקוק לגשם כאותם חקלאים שזרעו ומצפים לגשמים שיחיה את הזרע ויצמיחו. הוא לא זקוק לגשם כאותה משפחה ברוכת ילדים שתצטרך לשלם כסף רב לקניית ירקות ופירות בעונה זו. הגשם יכול לעיתים גם להיות לו למטרד, הוא מביא עמו בוץ ולכלוך, הוא מונע מאתנו לבלות ולטייל בחוץ. לכן באו חז"ל והדריכו אותנו להתגבר על הנטיות האנוכיות למען הכלל, להרבות תפילה על הגשם למען כולנו. והרי החדשות: 'גשמי ברכה יורדים בכל הארץ, יום נאה ונפלא לכולנו.
