שומרים הפקד לעירך

מציאות מאוד לא פשוטה נכפתה עלינו. עמנו עם השלם, עם שרוצה שלום בכל מאודו נתקל במתנגדים רבים כאלו שאני שלום וכי אדבר והמה למלחמה. ולצערנו הרב אנו שומעים יום יום כיצד שונאינו פוגעים בנו.

אחד הדיונים שנערכו בעם ישראל במשך השנים הוא בגדר של הסתכנות למען האחר.

מכירים אנו את דברי חכמנו זכרונם לברכה שאמרו שאם אדם נמצא בסכנה ואף חברו נמצא בסכנה, אמר רבי עקיבא שאדם קודם צריך לדאוג לעצמו, לחייו שלו על פני חיי הזולת. אף שדבריו נתונים במחלוקת בגמרא בסופו של דבר מוסכם הדבר שהלכה כדרכו. אך דבריו היו רק ביחס לאו החיים שלי או החיים של האחר. אך כאשר הסיכון אינו שווה. כאשר אצל האדם מדובר בספק של סכנה ואילו אצל האחר מדובר בודאי סכנה הדיון הוא אחר.

המגיד משנה מביא את דברי הירושלמי שאומר שבמצב זה קודמים חיי האחר על ספק חיי האדם עצמו. אמנם מעניין שמקור לדבר מובא רק בירושלמי ולא בבבלי, ואף ברמב"ם ובפוסקים הדבר כמעט ולא הובא. השמטת הבבלי דין מרכזי כל כך מביא פוסקים רבים לומר שדברי הירושלמי נוגדים את דברי הבבלי ובמקום שבו נחלקו הבבלי והירושלמי אנו פוסקים להלכה כבבלי. אמנם לא כך דעת כל הפוסקים. ידוע הדבר שמרן בעל בית הלוי בהיותו בבריסק תפקד כרב המקום ובזמנו הייתה מגפה גדולה והוא עצמו הלך לטפל בנפגעים על אף שבכך סיכן את החיים שלו. הסיבה למהלך זה שלו היה שהוא סבר להלכה כדברי הירושלמי שאף במקום סכנה יש חובה להציל את האחר ואין להתחשב בספק סכנה.

דיון גדול ישנו בין הפוסקים, ולמעשה אנו רגילים לראות ביום יום אנשים שבאופן טבעי מכניסים את עצמם לסכנה ואף לא חושבים על כך ובכך מצילים את האחר, אולי מנהג יש בכך לפסוק כירושלמי, אך לא אני הקטן אכריע במחלוקת ענקי עולם.

במצב שלנו ישנו שוני גדול מאוד. לא מדובר באדם פרטי הבא להציל את האחר ובכך הוא מסכן את עצמו אלא באדם שזה תפקידו. אדם שנכנס לתפקיד כדי להציל את האחרים, ובחלק משמעותי מתפקידו זה גם להסתכן כדי לעשות זאת. לא בכדי חייב המאבטח נשק ולא לחינם החייל נושא עימו נשק.

במצב זה מובן הדבר שאין אפשרות לדון אותו כאדם פרטי אלא כמצב אחר לגמרי.

את הדברים כותבים שני ענקי עולם, הגר"ש ישראלי זצ"ל והגאון הרב גורן זצ"ל ששני נביאים התנבאו באותה הלשון, שכאשר אדם נכנס לתפקיד על דעת זה, ושזו המשימה שלו ודאי שאף חייב הוא להכניס את עצמו לספק סכנה ואולי אפילו לסכנה גמורה כדי להציל את האחר.

אמנם הם כותבים את הדברים ביחס לאנשי הצבא, שבמשך שנים מכניסים את עצמם למבצעים שונים כדי להציל חיילים אחרים, מבצעים לא פשוטים, ואף בעבודת היום יום נכנסים יום יום לדבר. אך נראה שאף אנשי הבטחון ואף המאבטחים שהכניסו את עצמם לתפקיד כדי לקבל משכורת, נמצאים בגדר זה שזהו תפקידם. כמו שרופא יכניס את עצמו להציל אחרים אף שיש בכך סכנה של הידבקות.

מובן הדבר שאנו תפילה שלא נהיה צריכים לדון בדברים אלו, ונזכה לשלום אמיתי, שלום של גאולה, שלום של בירור שם ה' בכל העולם כולו וידע כל פעול כי אתה יצרתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה.

יהי רצון שנזכה שכל המחלות והקשיים האלו יעברו מעל עמנו ונזכה במהרה לגאולה שלמה, אמן.