עיצומו של יום

עבודת היום של כה"ג ביום הכיפורים מתאפיינת בעבודות מיוחדות שהכה"ג היה עובד רק ביום הזה - "אחת בשנה יכפר עליכם". ישנן עבודות חוץ וישנן עבודות פנים, המיוחדת שבעבודות הפנים הייתה הקטרת הקטורת לפני ולפנים. כדברי הברייתא (כריתות ו ע"ב): "ושלשה מנים יתרים שמהם מכניס כהן גדול מלא חפניו ביום הכיפורים, ומחזירם למכתשת בערב יום הכיפורים ושוחקן יפה יפה כדי שתהא דקה מן הדקה".

שלושת המנים הללו - המיוחדים ליום הכיפורים, מיוחדים היו במטרתם לרומם את רוח  הקדושה לשנה כולה, ובתחילתה של השנה הם טומנים בחובם את השפעתו הפנימית של יום הכיפורים על כל השנה, שכן יש בכוחו של יום - עיצומו של יום לתקן ולכפר על כל הזמנים בעבר ובעתיד. זאת משום שעבודת הקטורת היא העבודה הרוחנית מבין העבודות במקדש, עבודה עדינה ועליונה של ריח, עבודה אצילית להעלות ריח ניחוח לפני ה'.

סגולתה של עבודה זו והשפעתה העמוקה על השנה, היא מתנה אלוקית מעיצומו של יום, מאותו יום הכיפורים הראשון, בו  ירד משה רבנו מהר סיני עם הלוחות השניים, ובישר לעם ישראל את בשורת הכפרה על חטא העגל. לאורך הדורות השפעה סגולית זו נמשכת, היא קבועה וקיימת בקדושת הזמנים. כדי שהשפעה זו תתגלה ותשפיע יותר על הדור, היא תלויה  בערך קדושת הדור, ככל שקדושת הדור ניכרת יותר ע"י מילוי  תפקידו כך ההשפעה העצמית של ערך הזמן הקדוש וכוח התשובה שלו מאירים יותר על עם ישראל, ורוח של תשובה נשאת וממלאת את ישראל בהשראת השכינה מיום הכיפורים למשך כל השנה כולה.

בזמן שבית המקדש היה קיים, הייתה קדושה זו מתבלטת בכהן הגדול - ראש וראשון לעבודת ה' שבקדושה, וביכולתו להתרומם מעל העם, להנהיג ולהשפיע את שפע הקדושה לכל הציבור. אבל בזמננו שבית הקדש חרב ואין לנו את עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים,  בכוח עיצומו של יום כל העם מתעלה למדרגה עצמית שאיננה תלויה בבחירה ושמירת המצוות, כי אם בבחירה וביצירה האלוקית של עם ישראל. היא קומת ההשפעה והכפרה שאותה אנו שואפים להשיג ביום הקדוש.

בפתיחתה של השנה החדשה - מצווים אנו ללכת בדרכיו של הכהן הגדול, להחזיק בשיפולי מעילו בעת שנכנס לקדש הקדשים, להתפלל ולעבוד עבודה פנימית ועמוקה כדי להתחבר אל חלקי הציבור השונים בישראל באהבה. העבודה הפנימית הזו היא עבודת הקדש לפני ולפנים בדומה לעבודת הקטורת, היא פועלת ומאחדת את ישראל, ומחברת אותם לאביהם שבשמים.

תכונת היום המיוחדת באה לידי גמר בהפיכת לשון הזהורית שהייתה קשורה בשעיר המשתלח מצבע אדום לצבע לבן, אז היו יודעים שהתכפר להם והם רצויים לפני ה'.

בהקשר זה דרשו חכמים (שבת פט) את הפסוק (ישעיהו א,  ):

"אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו" כשנים  כשני מיבעי ליה? (רש"י: דומיא דכשלג, דלא כתיב כשלגים) א"ר יצחק אמר הקב"ה לישראל, אם יהיו חטאיכם כשנים הללו שסדורות ובאות מששת ימי בראשית ועד עכשיו כשלג ילבינו".

מתשובת הגמרא עולה שיש סדר של חטאים, שאפילו ישראל חוטאים באופן שיטתי על פי סדר כמו סדרן של השנים, עד שנדמה שהחטא הוא מושרש וטבעי ואי  אפשר לחזור ממנו בתשובה, אפילו לאותם חטאים שיטתיים תהיה כפרה.

וכך מפרש הרב קוק בעין איה (שבת פ"ט סע' קלא):

"...עיקר הדבר מתגלה אור התשובה בהחטאים השיטתיים, המהלכים מהלך חיים סדוריים, שהרגילות החמרית והרוחנית גם יחד מיאשת את כל אפשרות של תשובה מהם - , בא דבר ה' לאמר, שלא כן הדבר, שרק מורך לב הוא להיות נאחזים בסדור מוטבע, לאמר שנגד טבע האדם ונגד טבע החברה האנושית היא התשובה. כי אדיר ואמיץ הוא כוחה של תשובה אשר בידו להפוך סדרים מושרשים. גם אם שנים רבות, גם אם תקופות של דורות יעברו על החטאים המסודרים, וגם אם יהיו סדורות ובאות כשנים הללו, מששת ימי בראשית עד עכשיו, "כשלג ילבינו".

ביחס לחטאים מסוימים ישנה תחושה של יאוש: "אין מה לעשות הכל גמור וסגור". זו התחושה שמנסים למכור לנו ביחס לתוכנית ההתנתקות וביחס להיאחזות ויישוב הארץ. תשובתנו היא שאפילו חטאים מושרשים ומסודרים בטבע החיים הציבורי, כמו היחס לארץ אף אותם אפשר לתקן ולשרש ולהשיב את האומה בתשובה. בכוחו של יום הכיפורים לתקן ולהרים את רוח העם להילחם על ארצנו וליישב אותה בגבורה.

כשם שיום הכיפורים מכפר, כך מיתתם של צדיקים וקדושים על קידוש ה' מכפרת ומרוממת

את עם ישראל לעמוד על עצמיותו. כזה היה הקדוש ר' שלמה מילר הי"ד שנהרג בעת מילוי תפקידו, רכז הביטחון של היישוב איתמר. ר' שלמה מילר הי"ד היה מחלוצי ההתיישבות בגוש קטיף בעת הקמת היישוב עצמונה. היה חקלאי וגנן ולאחרונה בשנת השמיטה, היה ממקימי "אוצר הארץ" שע"י מכון התורה והארץ, רשת שיווק של תוצרת כשרה בשביעית, פירות אוצר בי"ד וכדומה. מאמר זה מוקדש לע"נ, ובה דברים לזכרו שכתב  הרב יהודה עמיחי לבני המשפחה לאחר הרצח.