האם מותר לקשט את הסוכה בפירות שביעית?

[מתוך ריאיון שערך שלמה פיוטרקובסקי מ'ערוץ 7' עם הרב אהוד אחיטוב]

חג הסוכות שבמוצאי השביעית מביא כמה שאלות הלכתיות, ובהן קישוט הסוכה בפירות הקדושים בקדושת שביעית.

במאמר שפורסם בכתב העת 'אמונת עיתך' בהוצאת מכון התורה והארץ, מסביר הרב אהוד אחיטוב, רב חוקר במכון, את הדעות השונות בדבר השימוש בפירות שביעית כגון תמרים, רימונים וכד', לצורך קישוט הסוכה.

תחילה מציין הרב אחיטוב כי ישנם פוסקים כדוגמת ה'בן איש חי', אשר אוסרים את השימוש בפירות לצורך קישוט הסוכה בכל שנה, וזאת משום בל תשחית, אולם פוסקים אחרים מקילים ולדעתם אין איסור 'בל תשחית' לצרכים אסטטיים כמו שאין איסור כזה לצרכים רפואיים, וכל שכן אם הדבר נעשה צורכי קישוט הסוכה.

אולם בנוגע לפירות שביעית מסביר הרב אחיטוב כי אין היתר לקשט בהם את הסוכה אם הם יתקלקלו בשל כך, כיוון שפירות שביעית הראויים למאכל אדם, אסורים לשימוש אפילו לצורכי רפואה, ולפיכך אין לתלות אותם כקישוט בסוכה.

הרב אחיטוב מסייג ואומר כי פירות שאין חשש שיתקלקלו במשך ימי החג, ואף אם ישתמשו בהם לקישוט ניתן יהיה לאוכלם לאחר החג, מותרים על פי חלק מהדעות בשימוש לצורך קישוט הסוכה.

חלק מהפוסקים מתירים להשתמש בהם לקישוט, מכיוון שאפשר יהיה לאכול את הפירות לאחר החג, ולכן אין בכך הפסד פירות שביעית. אולם יש אוסרים לקשט את הסוכה גם בפירות הנשמרים ואינם נפסדים, מכיון שקישוטי הסוכה נאסרו בשימוש ובאכילה במשך כל ימי החג כיוון שהתייחדו למצוות סוכה ונאסרו בשימוש בימי החג.

אולם גם לדעת האוסרים, יש פתרון לקישוט הסוכה בפירות שביעית שאינם מתקלקלים. אם בשעת תלייתם בסוכה מתנים שיוכלו להשתמש בהם גם לשימושים נוספים, מותר יהיה לקשט עימם. "תנאי זה אפשר לעשות בשעת תליית הקישוטים או לפני השקיעה בערב החג הראשון", מסביר הרב אחיטוב ומביא את נוסח התנאי: 'איני בודל מהם כל בין השמשות של שמונת ימי החג', או לחילופין לומר: 'אני אשתמש בקישוטים לכל דבר שארצה'.

בנוסח זה האדם מתנה מראש שאינו מקצה את הפירות רק לצורך מצוותם, כי דעתו להשתמש בהם גם לשימושים נוספים, וכך ממילא לא חלה עליהם קדושת הסוכה, ומותר אפילו להסירם מן הסוכה לצורך שימוש".

במאמר נוסף, אותו חיבר הרב נתנאל אוירבאך ממכון התורה והארץ, נדון עניינם של ארבעת המינים בשנה השביעית ולאחריה. במאמר מובהר כי בלולבים, בהדסים ובערבות אין קדושת שביעית כלל.

באתרוגים לעומת זאת יש קדושת שביעית. אתרוג שנקטף לאחר ראש השנה של השנה השביעית, קדוש בקדושת שביעית. לפיכך, יש לנהוג בו ככל הדינים הנוהגים בקדושת שביעית, להשתמש בו בדרך השימוש הרגילה ולא להפסידו בידיים.

אתרוג שגדל בשנה השביעית ונקטף בשנה השמינית, יש בו קדושת שביעית. אמנם יש להפריש ממנו תרומות ומעשרות ללא ברכה, כי חוששים לדעות שסוברות שגם הלקיטה קובעת באתרוג. במקרה זה, מן הראוי גם להקפיד על נתינת המעשר ללוי, כדי שלא תהיה שאלה של 'לכם' באתרוגים אלו.

לאור זאת, אין 'לחנוט' אתרוג של שביעית בציפורן לצורך בשמים של הבדלה, שכן על ידי כך הוא מפסיד את האתרוג מאכילה. בנוסף, העושה ריבה מאתרוג של שביעית, חייב לבערה בהגיע זמן הביעור. יש אומרים שהביעור הוא בחודש שבט[7], ויש אומרים שהוא בחודש ניסן. לכן לכתחילה יש לבער פעמיים בהגיע זמנים אלו; או לחילופין יש להפקיר את האתרוגים שנשארו או את ריבת האתרוגים לפני חודש שבט, ולאחר מכן יוכל להכניסם לביתו בתורת הפקר.

יש להימנע מלהוציא אתרוג של שביעית לחו"ל.

תליית אתרוג לנוי סוכה. הדרך הטובה למי שרוצה לתלות פירות שביעית בסוכה היא שיאמר: 'איני בודל מפירות אלו כל בין השמשות של שמונת ימי הסוכות'. ואז מותר יהיה לו להשתמש בפירות בכל עת, גם במהלך חג הסוכות.