הלכות ארבעת המינים במוצאי שביעית

סיכום הלכות פירות, ירקות וארבעת המינים במוצאי שביעית

פירות

א. פירות האילן שהגיעו לשליש גידולם בשביעית – יש בהם קדושת שביעית. על כן כל פירות הקיץ (תשע"ה) שגדלו באדמות יהודים  יש בהם קדושת שביעית גם בשמינית (תשע"ו).

ב. פירות החורף שיניבו בשנת תשע"ו חנטו בשנת תשע"ה (בלא היתר מכירה) וינהגו בהם קדושת שביעית כל שנת תשע"ו.

ג. כל הפירות שקדושים בקדושת שביעית יש לקיים בהם מצוות ביעור (כמפורט בלוחות הנמצאים באתר מכון התורה והארץ).

ד. מוצרים מעובדים (כגון: יין, ריבות) העשויים מפירות הקדושים בקדושת שביעית ג"כ יש לקיים בהם מצוות ביעור.

ה. פירות שישווקו במהלך תשע"ו על ידי אוצרות בית דין אין בהם חובת ביעור.

ו. פירות היתר מכירה אין בהם קדושת שביעית ואין בהם חובת ביעור. המחמירים בקדושת שביעית בפירות היתר מכירה אינם נוהגים לבער.

ירקות

א. ירקות שגדלו ונלקטו בשביעית באדמת ישראל הם ספיחים, ואין להם היתר עולמית.

ב. ירקות שגדלו בשביעית ונלקטו בשמינית אם רוב גידול הירק היה בשמינית אין בהם קדושת שביעית ולא איסור ספיחים, ואם אין יודע מתי רוב גידולו הכל מותר מחנוכה ואילך.

ג. ירקות שאין בהם איסור ספיחים (כגון: בננות) אפשר לקנות כבר עכשיו בכל מקום.

ד. ירקות שגדלו ונלקטו בשביעית  באדמות שנמכרו בהיתר מכירה אין בהם ספיחים ולא קדושת שביעית.

שתילים פרחים

א. יש להשתדל לקנות פרחים רק ממקומות שעשו בהם היתר מכירה. כדי לא לחזק ידי עוברי עבירה. מאמצע טבת תשע"ו אפשר לקנות כמעט את כל הפרחים.

ב. שתילי פרחי נוי יש לקנות רק ממשתלות שגידלו בשמיטה במצע מנותק או שעשו היתר מכירה. (אפשר לקבל רשימת משתלות שעשו היתר מכירה במכון התורה והארץ).

ג. שתילי נוי קטנים מאד אפשר לקנות בכל משתלה מתחילת כסלו תשע"ו.

ד. שתילי עצי סרק שנעשו בתשע"ד (קוטר העץ  לפחות כ- 5 ס"מ) ושהו במשתלה בשנת תשע"ה, אפשר לקנות בכל משתלה.

ה. שתילי עצי פרי יש לבדוק שלא נעשו בשמיטה תשע"ה, או שיש להם אישור על כך שנעשה במצע מנותק.

ו. פקעות ובצלים תוצרת הארץ אין לרכוש כל השנה, אלא א"כ יש פקוח כשרות.

ז. הרבה מהמשתלות המוכרות שתילים הן רק סוחרות בשתילים, ועל כן יש לבקש אישורים ממקום יצירת השתיל.

ארבעת המינים

א. יש לקנות ארבע מינים רק ממגדלים שגידלו בשביעית בהיתר.

ב. רוב האתרוגים בארץ גודלו על פי הנחיות בתי דין ומשווקים כפירות אוצר בית דין שיש בהם קדושת שביעית.

ג. ראוי להשתמש באתרוגים שיש בהם קדושת שביעית למצוות ארבעת המינים.

ד. גם אתרוג שגדל באדמות יהודים בשביעית ונלקט בשמינית יש בו קדושת שביעית, ויש שהחמירו גם להפריש תרומות ומעשרות בלא ברכה.

ה. אתרוגים שיש בהם קדושת שביעית אין לסחור בהם כדרך הסוחרים, על כן רוב התוצרת נמכרת בקופסאות ממוינות.

ו. הסוחרים הם שלוחי בית דין ועליהם לנהוג על פי הוראות בתי הדין.

ז. אתרוגי שביעית אין לחנוט אותם בציפורן לבשמים, אבל אפשר לעשות מהם ריבה וחייבים בבעור לכתחילה בחודש שבט.

ח. אפשר לתלות אתרוגי שביעית לקישוט סוכה, ויאמר לפני החג "איני בודל מאתרוגים אלו כל בין השמשות של שמונת ימי הסוכות".

ט. לולב אין בו קדושת שביעית.

י. הדסים אין בהם קדושת שביעית, אולם היו הדסים שעשו גזום בשביעית לשם הצמחה ויש להמנע משמוש בהדסים אלו. על כן יש להקפיד באשורי כשרות.

יא. ערבה אין בה קדושת שביעית, ובדרך כלל לא עושים בעץ כל פעולה אסורה.

חתימה טובה

יהודה הלוי עמיחי

מכון התורה והארץ