ערעור על כשרות אתרוגי ארץ ישראל

ב"ה ה' לסדר "השמר מפניו ושמע בקולו"[1] תר"צ לפ"ק

השוכן בציון והבוחר בירושלים, יגביה דגלו עד רום השמים, כנשר העולה בכנפים יופיע מן השמים ברכת חיים לרב ספרא וטובינא דחכימא נחל נובע מקור חכמה ה"ה הגאון הגדול החכם ושלם הוא ניהו ראש המורים הר המוריה שממנו יצאה הוראה[2], לו דומיה תהילה, נחמד מכל אדני פז וסגולה, רבן של כל בני הגולה ע"ה פ"ה עמוהר"ח אברהם יצחק הכהן שליט"א אב"ד הראשי בעיר ירושלים תוב"ב

אף כי אנכי קוף לפני ענק לבוא לגשת עד הלום, אין הלום אלא מלכות[3], מאן מלכא רבנן[4], אבל תמכתי יסודותי, כי במקום גדולתו שם ענוותנותו, ובפרט הלכה למעשה וכתלמיד שואל לפני הרב לאמור ילמדנו רבינו.

וזה החלי. הן זה איזו שנים אשר אנכי עוסק במסחר אתרוגים וכל חפצי ומאווי הוא לתמוך את עניי ועובדי ארצנו הקדושה תוב"ב שיקחו רק אתרוגי ארצנו תוב"ב, לחלקם ביעקב ולהפיצם בישראל, וכן הוא רצון אאמו"ר הרב הגאון וכו' זלה"ה האבד"ק ברעזאן, בעל מחבר ספר משפט שלום, ודעת תורה, וגילוי דעת, ושו"ת מהרש"ם ועוד ועוד. ומאז עוד בשנת תרס"ו יצא בקו קולמוסו בתשובתו הנדפס בקונטרס פרי עץ הדר, ועוד הפעם נדפס מאיש א' הרב המגיד ר' לייב קארעטץ וכתב שם שהוא מברך רק על אתרוג מאה"ק תוב"ב ואך בתנאי שהעידו בפניו שאיננו מורכב. וגם ראיתי באוצר ישראל שכמעת"ה אסר אז ג"כ את אתרוגי אי קורפו והתיר אתרוגי ארצנו והועד שאינם מורכבים ח"ו.

והן בשנה העברה הבאתי כמו בכל שנה אתרוגי אה"ק אשר שלח איש עתי, ויען שהיו אז השערוריה ר"ל הביא איתו הכשרים ותעודות שהאתרוגים מגנות ופרדסי ועובדי ישראל ונהניתי מאד כי קלעתי אל המטרה, אך ליכא שמחה בלי ערבוב תוגה. בא איש א' הדר בארץ הקדושה והוא בעצמו בעל פרדסים ואתרוגים ובתוך אחד השיחים סיפר לפני, מסיח לפי תומו, שכל אתרוגים הן מאה"ק והן מחו"ל המה מורכבים, ואתרוג שאינו מורכב לא נמצא בעולם והוא בעצמו שאל בעת הנטיעה וייעצו אותו להרכיב ע"י ערבי (ומאין נמצא ההיתר הלא איני יודע), אבל כן הי'. ואם אמר יאמר מי שאינם מורכבים, הוא שקר מוחלט, כי אילן שאינו מורכב אינו נושא פירות מהודרים, וגם אינו חי רק זמן מועט. הכלל העולה שאין בנמצא בכל העולם אתרוג שאינו מורכב. ועל שאלתי מה יענה על דברי חז"ל שאסרו אתרוג המורכב לא ידע להשיב, רק אולי נשתנה כעת הזמן והאויר. ואנכי בעצמי ראיתי כי רובא דרובא אתרוגי מאה"ק המה חלקים ואין להם בליטות ושקועות, וגם בחנתי מידו אתרוגים ומצאתי גם הסימן השלישי שהגרעינים שוכבים לרוחב כמו לימוני, והאיש הנ"ל אמר לי בפירוש שמורכבים עם לימונע. ואח"כ ראיתי בהעיתון הנקרא היינט היוצא בעיר ווארשה ונדפס בשם כותב א' ושמו: ר' טריווואקס היושב בתל אביב, שמה שכמה רבנים פלפלו בדבר אתרוגים מורכבים לא הי' להם ידיעה בענינים אלו, יען כי לא נמצא עץ אחד מני אלף אתרוג שאינו מורכב כי כולם מורכבים הן באה"ק והן בחו"ל. ורק החילוק הוא, שבאה"ק היה מורכבים זיעת אפים של יהודים ובהאי קורפו המה מורכבים בדם יהודים שנשפכו כמים, ועוד דברים כאלו. והכלל היוצא מדבריו שאתרוג שאינו מורכב אינו בנמצא כי אילן שאינו מורכב אינו נושא פירות, ואם נושא פירות אינם מהודרים, ואין להם שום תואר. וגם עוד אמר שאילן כזה לא יוכל לחיות ולישא פירות רק שנה או שנתיים לא יותר.             

והנה אתרוג מורכב לפי"ד הלבוש הובא בטו"ז ובמג"א או"ח סי' תרמ"ח ומ"ט ופמ"ג ובאה"ט ובשע"ת ובזל"א הספרדי או"ח ובעקרי הד"ט או"ח סי' לג כולם בסגנון אחד נבאו לאיסור, ועוד כמה וכמה מהפוסקים ומהם ג"כ מתירים, אבל הלא גם מעכת"ה כתב בפירוש בהיתרו שהעמיד שומרים ועדים נאמנים לשמור שלא ירכיבו ואולי נשתנה כעת. וגם דקדקתי בהכשירים ותעודות מהרה"ג זאנענפעלד הוא מעיד רק שהאתרוגים המה מגנות ופרדסים ועובדי ישראל, אבל אם המה אינם מורכבים אינו זוכר, ואנא זיל קרי ביה רב הוא[5] להעיד דבר כזה. ובין ובין כך מורה עלה על ראשי, ע"כ באתי בזה לשאול את פי מעכת"ה מה דעתו בזה. כי דבר כזה יוכל להזיק את כל האתרוגים הבאים מאה"ק יען כי הסימנים מעידים ומגידים שכן הוא. ומאד אוותא נפשי לדעת פתשגן קושט דבר אמת למען אדע אם יגזור השם בחיים איך להתנהג האם להביא אתרוגי ארצינו או לחדול כי מה לי להתערב בדבר מחלוקת הפוסקים שרוב העולם נזהרים מלברך על אתרוג מורכב ואפי' מיום שני ואילך, וכבר שוויא אנפשי מלתא דאיסורא רובם ככולם.[6]  אך פקודתי שמרה נפשי ולתשובתו אחכה. והנני חותם בברכה המשולשת כי בן אהרן גם אנכי, וכהנא מסייע כהנא.

צבי הירש שוואדראן הכהן בן לאאמו"ר הרה"ג וכו' האב"ד ברעזאן זל"הה