יציאת מצרים- אז ועכשיו

לא לחינם כל חגינו, כל תפילותינו ומצוותינו סובבות סביב הציר של יציאת מצרים, יש ביציאת מצרים לבטא חיבור שלם של עבר, הווה ועתיד

מערכת אמונת עיתך | ניסן-אייר תשס"ז
יציאת מצרים- אז ועכשיו

 

בליל התקדש חג, כאשר אנו עומדים כולנו מוכנים לליל הסדר, מגיעים אנו לעיקרו של חג והוא סיפור יציאת מצרים ואכילת המצה, המבטאים את גאולת ישראל ממצרים. לא לחינם כל חגינו, כל תפילותינו ומצוותינו סובבות סביב הציר של יציאת מצרים, יש ביציאת מצרים לבטא חיבור שלם של עבר, הווה ועתיד. כל זמן מאיר בתכונות המיוחדות לו, חג הפסח מאיר בתכונה של חרות אמיתית לעם ישראל.

 

רצף אחד הוא במהלך בניינו של עם ישראל, מהגואל הראשון במצרים עד לגואל האחרון בירושלים. משה רבנו ואליהו הנביא ממלאים את תפקיד הגואלים של עם ישראל בכל המצבים ובכל ההיסטוריה של עם ישראל, וכמו שתכלית הגלות במצרים והיציאה ממנה לברר את בחירתו של עם ישראל כעם ה', כך תכלית קשיינו וייסורינו בשנים אלו של אתחלתא דגאולה אלו, היא לברר את זהותנו הלאומית והרוחנית בארץ ישראל. הדמיון בין גאולת מצרים לגאולת ישראל כעת, מתבטאת בכך שכימי צאתנו מארץ מצרים, עם הנסיונות הקשים של השעבוד במצרים ומאידך הניסים הגדולים והנפלאות של המכות וקריעת ים סוף התגלו כמהלך אלוקי ליציאתנו ממצרים, כך דורנו זוכה לנסיונות קשים של בירורים ביחס לאוייבינו הקמים עלינו וכו' אך מאידך ניסים וישועות, פעמים גלויים ופעמים נסתרים, אך מכנה משותף יסודי ואמוני יש להם: "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית", ההסתכלות בעיניים של אמונה שהכל לטובה, וכל מאי דעביד רחמנא לטב עביד, היתה נכונה בגאולה ממצרים ובגאולתנו הנוכחית, קשיי השעבוד התבררו כמזרזי הגאולה כך גם בגאולתנו זו, יתברר בעז"ה שהחבלים הם חבלי משיח וחבלי גאולה, היסוד המוביל את עם ישראל לדורותיו מתוך בירורי האמונה במהלך גאולתו הם רצף של מהלך גאולי שאינו נפסק, גם אם לפעמים נראה הוא כמתכסה, אך מתקדם הוא והולך.

 

הבדל יש בין שתי הגאולות, בין גאולת מצרים וגאולתנו כעת. גאולת מצרים היתה בחפזון בכדי לברוח מהגלות, כעת דרושה לנו מידת הסבלנות ואורך הרוח לראות עין בעין, מתוך כל הקשיים והסיבוכים, את בשוב ה' לציון. לא נחלש מקצב הגאולה וקשייה, נהפוך הוא, נדע שככל שהמהלך איטי כך הוא יסודי ונצחי יותר, כי זו היא הגאולה האחרונה וגאולה שלישית אין לה הפסק.

נדע כולנו שכוח העמידה של עמנו בשעבוד מצרים ועל הים, הם אלו שבזכותן נגאלו ישראל ונקרע להם הים. כך גם בימינו אלה, האמונה בצדקת דרכנו בשיבת עם ישראל לארצו וייסוד מדינת ישראל שהיא כסא ה' בעולם, וההתגברות על כל קשיי וחבלי הגאולה, אמונה זו תגבר על כל החולשות ותתן כוח לעם ולמנהיגיו להגיע ל"וייראו העם את ה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו" מתוך "ובני ישראל יוצאים ביד רמה".

 

 

התארגנות לקראת שנת השמיטה הבאה עלינו לטובה בעיצומה, יום העיון השנתי של המכון בבר אילן עסק ברובו בהתארגנות זו, שיעורו של הרב אהוד אחיטוב ביום העיון מובא כאן בהרחבה, בו הוא סוקר את הרקע ההלכתי להתארגנות של "אוצר הארץ" מתוך המגמה המתגבשת והולכת של צריכת תוצרת יהודית בשנת השמיטה, מאמרו של הרב יוסף צבי רמון עוסק בשמיטה מתוצרת עברית או מייבוא.

רקע מקצועי ורחב על מצבה של החקלאות בארץ שמענו ביום העיון מפי ד"ר חיים צבאן, הרצאתו שוכתבה עך ידינו ומובאת בגליונינו. נראה שיכולות להיות לנתונים וסקירה זו השלכות הלכתיות בהקשר להתנהלותנו בסוגיית החקלאות והצריכה בשנת השמיטה.

 

הרב סוחובולסקי מאיר עינינו במקורותיה והשלכות ההלכתיות של נוסח ברכת האילנות. עסקנו בסשאלות ההלכתיות בענייני הפסח במאמרו של הרב אפשטיין על צמח הקינוא בפסח וכן תשובות נוספות בעניין הפסח מרבני המכון. סוגיית אתרוגי קאלבריה עדיין מכה הדים, מוסיפים אנו את תגובתם המדעית של פרופ' גולדשמיט ובר יוסף.

 

בחג החרות הזו כולנו תפילה לשחרור עם ישראל מעול זרים ושחרור כל שבויינו הי"ו, חיילי צה"ל ויהונתן פולארד הי"ו

 

השתא עבדי לשנה הזו בני חורין, חג שמח!

 

 

בברכת חג חרות שמח וכשר

מערכת אמונת עיתך

 

toraland whatsapp