גוש קטיף: גוש של אמונה

הרהורים ליום השנה לגירוש. מבט פנימי-אמוני על מציאות החיים ומפעל החיים של תושבי גוש קטיף.

הרב יגאל קמינצקי | י"ב אב תשע"ה
גוש קטיף: גוש של אמונה

במלאת עשור לחורבן ועקירת גוש קטיף, ננסה להתבונן על גוש קטיף ממבט פנימי-אמוני. מציאות החיים ומפעל החיים של תושבי גוש קטיף היה כל כולו חבור לרבש''ע. 

מובא בגמרא בסנהדרין (צח ע''א) ''...ואמר רבי אבא אין לך קץ מגולה מזה שנאמר 'ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא'''.

הפריחה החקלאית היא הסימן היותר מובהק של הגאולה. הקץ המגולה הופיע עם שיבת ציון המתחדשת, כשזכינו במסירות נפש להפרחת השממה ולהפיכת הביצות על הקדחת והחולירע שבהם למקומות ישוב פורחים. בגוש קטיף ראינו לעינינו את הקץ המגולה. זכינו להפוך אזור שהיה מדבר צייה וצלמוות לגן פורח ולגן עדן. גוש קטיף טרם בואנו היה חולות ים ומדבר נודדים שלא ניתן היה לצמח בהם דבר. כידוע גם באזורים מדבריים ניתן למצוא צורות שונות של חיים. פרחי מדבר חיות מדבר וכו'. חולות גוש קטיף היו חסרי חיים, עד כדי כך שהערביים כינוהו 'האזור המקולל'. גם צמח שזכה אולי להאחז בקרקע היה נעקר עם סופת החול הראשונה. אני זוכר כיצד בשנים הראשונות לגוש, כיצד סופות החול בחורף היו עוקרות אל החממות ותולשות כל דבר שנקרא בדרכן. והנה ב''ה זכינו לראות בקץ המגולה להפוך את חולות המדבר והים להייטק של חקלאות. גוש קטיף היה יצואן מספר אחד של מדינת ישראל בתחומים רבים כמו יחורי גרניום, ירקות ללא חרקים, ירקות אורגאניים, עגבניות שרי, תבלינים ועוד. גוש קטיף הוביל בעולם בתחומי חקלאות שונים כמו חסכון במים, גדול על מצעים מנותקים בחממות, חרקים בצומח וכו'. אפילו העגבניה של גוש קטיף זכתה בתחרות בקליפורניה במקום ראשון בעולם. 

 


כחלק מהקץ המגולה זכינו להקים את מכון התורה והארץ. מאחר וגוש קטיף היה אזור שהחקלאות תפשה בו מקום מרכזי, הוקם המכון לתת מענה לבעיות הלכתיות חקלאיות לאנשי הגוש בפרט ולחקלאי מדינת ישראל בפרט. 




הגר''א בקול התור מזכיר מספר פעמים את חידושן של מצוות התלויות בארץ כחלק ממהלך הגאולה. וכך הוא כותב (פ''א פיסקה ו): 
''ייעודו של משיח בן יוסף הוא בשלשה דברים: גלוי רזי התורה, קבוץ גלויות ובעור רוח הטמאה מן הארץ. קבוץ גלויות הוא בשלשה תפקידים: בנין ירושלים קבוץ גלויות וקיום המצוות התלויות בארץ''. 
ובהערה במקום מובא שתכלית קיום המצוות התלויות בארץ הוא ביעור רוח הטמאה מן הארץ. ומדובר בתכלית כפולה, ביעור רוח הטמאה מן הארץ הכוונה מן העולם, וביעור רוח הטמאה מן האדמה עצמה ושניהם נעשים ע''י קיום המצוות התלויות בה. 

ביחס לביעור רוח הטמאה מן האדמה אומר הגר''א בפרק חמישי שיהיה טיהור אדמת הקודש ע''י קיום המצוות התלויות בה והסימן לכך 'אז תרצה הארץ' . יש להסביר שהאדמה היא בסיס החיים והיא שורש הטומאה. מצד אחד האדמה היא זו שמחייה את הכל וממנה צומח הכל אך מאידך היא גם כח המוות, 'וקוץ ודרדר תצמיח לך'. 'כי עפר אתה ואל עפר תשוב'. המתים נקברים באדמה, שם מקום משכנם.

למדנו א''כ שבאדמה יש את כוח החיים וכח המוות והתפקיד שלנו הוא לסלק ממנה את כח המוות ולגלות את כח החיים. זהו הקץ המגולה המגלה את כח החיים שבאדמה וע''כ הסימן היותר מובהק, אין לך קץ מגולה מזה, 'ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו וכו''. אולם כדי שנוכל לגלות את כח החיים שבאדמה עלינו להוציא אותה מטומאתה לקדושתה. אכילה יכולה להיות אכילה של מוות וחידלון, כי כל השולחנות מלאו קיא צואה, ויכולה להיות דבר של חיים וקדושה כשהשולחן דומה למזבח. אכילת פרי ללא ברכה היא גזל הקב''ה ומשאירה את הפרי בחומריותו, ואכילתו לאחר ברכה מעלה אותו למדרגה של קדושה, כך עבודת האדמה תלויה בקשורה אל הרבש''ע ואל הקב''ה. עבודת האדמה סתם היא קללה שבאה על האדם מהקב''ה, בזיעת אפך תאכל לחם. אדם יכול להיות עבד של העבודה ושל האדמה. לעומת זאת הידיעה והמעשים הקושרים את עבודת האדם אל הקב''ה ואל התורה הופכים את האדם להיות אדון לאדמה ולרוממה למדרגה של חיים. 

הפן השני הוא בעור רוח הטמאה מן העולם בכלל וכפי שכותב הגר''א בקול התור פרק ה' תקון ו', שלצורך הגאולה דרוש להקים אנשי אמנה המתקנים שבעה תקונים כשאחד מהם הוא ''התגברות על רוח הטומאה הכללית. מי שכבר זכה לכל הדרגות הקודמות יש לו אז את הכוח למתגבר על כל כוחות הטמאה לא רק במלחמת הגנה אלא גם במלחמת תנופה להגנת ישראל לבעור רוח הטמאה שהיא הרוח הרעה של העמלקות לבערה מקרב ישראל התגברות גמורה על היצר הרע ועל כל המידות הרעות''. 

זכינו בגוש קטיף כדברי הגר''א להקים אנשי אמנה שזכו בין השאר לרוח גבורה שזכתה לגלות את קדושתה של א''י וזכינו שרוח קדושה זו גם הביאה הרבה אור ותורה וגמילות חסד ויראת שמיים. קרבתם של תושבי גוש קטיף לרבש''ע היתה אחת מהמיוחדות שקיימות. ונוכיח דברנו ע''פ דברי חז''ל. ישנם כמה דרגות של קרבה לרשב''ע. 
א. המגורים בא''י. 'כל הדר בא''י דומה כמי שיש לו א-לוה, וכל הדר בחו''ל דומה כמי שאין לו א-לוה'. מדרגה זו שייכת לכת יהודי ארץ ישראל. 
ב. מי שקשור לעבודת האדמה מחובר יותר לרבש''ע, כדברי הגמ' בשבת (דף לא ע''א): ''והיה אמונת עיתך חוסן ישועות וכו'. אמונה זה סדר זרעים...''. מבאר התוס' את המדרגה הזו של ''שמאמין בחי העולמים וזורע''. שכיר יודע שבכל חודש הכסף נכנס לבנק ויחסית יש לו בטחון כלכלי. לעומתו עצמאי אכן יותר תלוי בהקב''ה, אבל גם אצלו התנודות בד''כ יותר אטיות. משא''כ חקלאי הוא תלוי ב''גרוגרת'' ברבש''ע, לפי שהתנודות במשק החקלאי יכולות להיות מהירות וקטלניות המורידות לטמיון באחת את כל עמלו. זה יכול להיות שרב כבד, מזיקים שלפתע פתאום תוקפים את הגידול ומחסלים אותו, מחלה בלתי צפויה, גשם שלא יורד בזמן, וכו'.

ג. הנמצא במקום סכנה. כדברי הגמ' קידושין (דף פב ע''א) אומרת: החמרין רובן רשעים, והגמלין רובן כשרין, הספנין רובן חסידים. וכותב רש''י במקום: ''הגמלין רובן כשרים - שפורשין למדברות למקום גדודי חיות וליסטין ויראים לנפשם ומשברים לבם למקום. הספנין רובן חסידים - שפורשין למקום הסכנה ותמיד הם ברעדה יותר מן הגמלין''. 

אף אנחנו שנמצאנו במקום הסכנה של גדודי חיות רעות ולסטין שנים רבות, שברו את לבנו וקרבונו לרבש''ע. אכן גוש קטיף הוא המקום היחידי אשר התקיימו בו ביתר שאת שלושת תנאים אלו. 
א. עצם החיים בא''י. ב. האזור ברובו היה אזור חקלאי שרוב יישוביו היו חקלאיים, וגם מי שלא היה חקלאי בפועל, קשור היה מאד לעובדי האדמה. ג. אין מי שגר בגוש קטיף, מנער ועד זקן טף ונשים, שלא התפלל שנים, ממעמקי לבו לרבש''ע יום יום. מודה על שעבר וצועק לעתיד. 

בכל התקופות ועוד יותר בתקופה האחרונה להתיישבותנו בגוש ראינו נסים ונסי ניסים. נורו על ההתישבות בחבל עזה למעלה מ6000 פצמרי''ם, פוטנציאל אדיר של הרס וחורבן, כשבפועל מפצמרי''ם אלו נפגעו אנשים בודדים. אכן על כל הרוג ופצוע הכאב והיסורים גדולים ועצומים אך אסור בשל כך להתעלם מן הניסים הרבים שקרו עמנו. מי שעוקב מקרוב אחר המאורעות, רואה כאילו הקב''ה בכבודו ובעצמו לוקח כל פצמ''ר ומניחו במקומו. ספורי הפצמרי''ם מדהימים. כל פצצה והספור שלה. פצמ''ר שנפל בין שתי נשים ותינוק ולא התפוצץ, כששמונה פצמרי''ם אחרים שהיו באותו מטח, התפוצצו כולם. פצמ''ר שנפל לתוך קרוואן של חיילים ורסקו לגמרי שתי דקות לאחר שעזבה אותו קבוצה של כעשרה חיילים. פצמ''ר שנפל במגרש משחקים של בית ספר, במקום ששתי דקות לפני כן היה הומה ילדים. פצמ''ר שחדר את הגג והתפוצץ בדיוק בתוך האסלה שבלמה את כל הרסיסים בשעה שבחדרים מסביב העשויים מקירות גבס, שהו כל בני הבית. פצמ''ר שחדר לבית וריסק את חדר האמבטיה דקה לפני שבעלת הבית נכנסה לשם להתקלח. פצמ''ר שנפל מטר מאשה והתפוצץ אך ב''ה אף רסיס לא פגע בה. פצמ''ר שהתפוצץ בחממה של מצעים מנותקים [שהוכנו כך בשל שנת השמיטה], בתוך קבוצה של חמשה משגיחים, כשהעציצים המלאים חול, ספגו את כל הרסיסים ואף אדם לא נפגע. ועוד ועוד ועוד. הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו. גם במאות ואלפי נסיונות הפיגוע ע''י ירי ומטעני צד וכדו' אנו רואים את ניסי ה' וחסדיו הטובים עלינו יום יום שעה שעה, וקצר המצע מהשתרע. 

אכן הכול עמד בנס. כל מציאות חיינו לאורך כל התקופה בגוש היו נס אחד גדול. חיינו בצילא דמהמנותא, לא רק שבוע בשנה בחג הסוכות, אלא כל השנה כל השנים הללו. הזכרנו בתחילה את פלאי הקץ המגולה אולי ניתן להרחיב מעט:

 

האם משהו עד לפני עשרים שנה זכה לראות דשא הצומח על חול ים, שיחי עגבניות הגדלים על חול ים ומודלים לאורך של כחמשה עשר מטרים, וירקות עלים כחסה פטרוזיליה ועוד הצומחים על חול ים?! תמיד ידענו שחול ים אינו מאפשר צמיחה, וע''כ ערביי הסביבה שקבעו את חייהם רק במקום קרקע פוריה שיכולה להבטיח את קיומם, התרחקו מרצועת החוף, ובחרו לגור במחנות הפליטים הסמוכים לקרקע פוריה יותר, וכך נשארה רצועת החוף פנויה להתיישבות יהודית, והנה התברר בחבל עזה, שהחול הפך להיות מצע הגידול הטוב ביותר! אכן הקץ המגולה התגלה בחבל עזה בכפליים, גם רואים כיצד ''ושממו עליה אויבכם'', וגם ''ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל''. יתירה מכך, מהחול צומח הרבה קודש. תורה אמונה ויראת שמים, ישוב הארץ, מסירות נפש ועוד. 

האם משהו לפני כעשרים שנה העלה בדעתו שניתן לגדל ירקות עלים ללא חרקים?! האם משהו העלה בדעתו שניתן לגדל חסה שהיא גדול חורף, בקיץ? כשהתחלנו בגידול חסה בקיץ, בחממה בחום לוהט, לעגו לנאיביות שלנו, אמרו לנו: בחום כזה חסה לא יכולה לצמוח, וראו זה פלא, היא צמחה, מה שלא קרה לפני כן באף מקום. אגרונומים באו מרחבי הארץ לראות את הנס והפלא. 

בשנת השמיטה גדלנו ירקות עלים במצעים מנותקים. מצע הגידול בחלק גדול מן העציצים היה חול. מומחים בתחומים ההשקיה והגידול הזהירו אותנו ששום דבר לא יצמח באופן זה, וראו זה פלא, לא רק שירקות העלים צמחו, אלא אף קבלנו איכויות וכמויות ברמה שלא ראינו לפני כן, וכל זאת תוך חסכון של 40% של מים בתקופה שהמדינה קצצה באופן משמעותי במכסות המים לחקלאות. 

האם משהו יודע שגוש קטיף היה יצואן מספר אחד של עגבניות במדינה - כ 60% מכלל יצוא העגבניות?! 
האם משהו יודע שבתחרויות בין לאומיות, זכו לא פעם עגבניות גוש קטיף במקום ראשון בעולם על טעם מראה ואיכות של העגבניה?! 

אחרי כל זאת מתעצמת ועולה השאלה ביתר תוקף ועוז: 
''מה עשה ה' ככה לארץ הזאת מה חרי האף הגדול הזה?'' מדוע נחרבו ישובי הגוש ותושביהם הוגלו לכל עבר?

 

הגר''א בקול התור כותב על דברי הגמ' במסכת סוטה: 'בעקבות משיחא האמת נעדרת וחוצפה יסגי בן מנהל אב ונערים פי זקנים ילבינו' מדוע באים כל אלה במיוחד בעקבות משיחא יותר מאשר בזמן אחר? בשביל שגאולת האמת וקידוש ה' הם תכלית הגאולה עם קיבוץ גלויות ובנין ירושלים לכן מתגבר הסטרא אחרא בכל כוח מלחמתו ביותר בעקבות משיחא לעקור את האמת והמילה נעדרת פרושה נעקרת לפי סוד אתב''ש שהד' נחלפת בק' ולכן בעקבות משיחא האחרונים תגדל המידה של כפיות טובה ושילום רעה תחת טובה באופן שלא היתה כמוה מיום בריאת העולם. 

אכן לא הייתה כזו כפיות טובה מעולם כלפי ציבור שמסר את נפשו למען עם ישראל, ובמסירות נפש ממש הפריח את השממה ובגופו שמש חיץ ומגן כנגד אוייבי ארצנו, ולוואי וכפיות טובה זו תהיה הסימן היותר מובהק לגאולתנו ופדות נפשנו בקרוב ממש.

 

toraland whatsapp