מצוות שמיטת כספים, פרוזבול והלוואה באמצעות קרן 'נדיבי ארץ'

מבוא למצוות שמיטת כספים

מצוות שמיטת כספים מפורשת בתורה (דברים טו, א-ב): "מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה. וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לה' ".

כדין שמיטת קרקעות כך דין שמיטת כספים שאף היא נוהגת בימינו מדרבנן (רמב"ם הל' שמיטה ויובל פ"ט ה"ג). אולם בשונה משמיטת הקרקעות, אין שמיטת כספים חלה מתחילת השמיטה כי אם רק בסופה. זאת דייקו חז"ל (ספרי דברים קיא) מתוך השוואת הלשון למצוות הקהל (דברים לא, י) שגם בה השתמשה התורה בלשון "מקץ", וכך גם פסק הרמב"ם (הל' שמיטו"י פ"ט ה"ד) :

"אין שביעית משמטת כספים אלא בסופה, שנאמר: "מקץ שבע שנים תעשה שמטה - וזה דבר השמטה" ושם הוא אומר: "מקץ שבע שנים במועד שנת השמטה בחג הסוכות". מה שם אחר שבע, אף השמטת כספים אחר שבע".

אמנם קיימת דעה שהחובות לא נשמטים מאליהם בשביעית אלא אם כן אמר המלווה "משמט אני" (יראים סי' רעח). אך הדעה המקובלת בפוסקים היא שחובות שמועד פירעונם תם עד סוף השמיטה – הם נשמטים אליהם. את המשמעות המעשית של עיקרון זה מסכם הרמב"ם בסוף ההלכה:

"לפיכך הלווה את חברו בשביעית עצמה גובה חובו כל השנה, וכשתשקע חמה בלילי ראש השנה של מוצאי שביעית אבד החוב".

לעומת זאת חובות שמועד פירעונם יגיע לאחר השמיטה – אין השביעית משמטת אותם (עפ"י מכות ג ע"א).

יש לציין שישנם חובות הנחשבים כהלוואות, וחלה עליהם מצוות שמיטת כספים, ולעומת זאת קיימים חובות שאינם נחשבים כהלוואות ולפיכך לא חלה עליהם מצוות שמיטת כספים.