המחקר החקלאי ותרומתו- חלק ד' התמר

המחקר המדעי בשבעת המינים בישראל, תוך שימוש במיטב הטכניקות מתחומי הגנטיקה, הפיסיולוגיה והאגרוטכניקה הוביל לתוצאות חשובות ביותר

ד"ר חן שיפריס | תשע"ב
המחקר החקלאי ותרומתו- חלק ד' התמר

להורדת הספר המלא- מקומה של החקלאות בלשון התנ"ך ובערכיו/ חן שיפריס, לחץ כאן.  

 

המחקר המדעי בשבעת המינים בישראל, תוך שימוש במיטב הטכניקות מתחומי הגנטיקה, הפיסיולוגיה והאגרוטכניקה הוביל לתוצאות חשובות ביותר. נזכיר אך סימני דרך מובהקים לגישות והישגים בתחום זה:

יצירת זני חיטה בעלי קומה נמוכה יחסית, העמידים לרביצה ובעלי כושר אפיה גבוה ע"י ד"ר יעקב אפרת ז"ל, פיתוח טכנולוגיה של תרבית רקמה (אמבריוגנזה) לריבוי כמותי של חטרי תמר ע"י ד"ר עודד ראובני ז"ל, יצירת זני זית המותאמים לממשק 'סופר-אינטנסיבי' ובעיקר התאמה למסיק מכני (בעזרת מנערת), ובתחום הטכנולוגי נציג כדוגמה גישה  נועזת להאבקת-הפריית התמרים ע"י מטוס. אלו ועוד.

 

בכלל המינים נעשית עבודה חלוצית מתמדת ליצירת זנים חדשים תוך החדרת עמידות גנטית נגד מגוון מחלות. במקצוע ההשבחה, מקובל לבצע הכלאות רבות בין זנים שונים כדי להעביר תכונות חשובות אל זני היעד. כתוצאה מהכלאות שכאלו מרחיבים את הבסיס הגנטי של המין, עמו עובדים ונפרש לפנינו מגוון רחב של צאצאים, או חומר גנטי שממנו ניתן לברור, לבצע סלקציה לטיפוסי צמח מבוקשים. במהלך הכלאות בין צמחים שונים מעבירים אנו אבקה מהאבקנים של צמח מסוים אל הצלקות שבחלק  הנקבי של צמח אחר, כאשר לכל מין מנגנון הפרייה ייחודי.

 

פרק ד' התמר

התמר על חֳטָריו, נצריו, כַּפותיו (המהוות עלים, והצעירים הינם הלולבים), סַנְסִנָיו ואשכולות-מַכְבֵּדוֹת הפרי מצטיין בנויו, כאשר הלולב  מייצג את התמר בין ארבעת המינים בחג הסוכות (תמונות עמ' 99- 96). צורת העץ על חלקיו אף מֻטְבָּעִים על מטבעות ישראל עוד מימים עברו, ומופיע כמושא השוואה לצדיקים "צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה" (תהילים  צב  יג).

 

בתקופת המקרא הוגבל גידולו לבקעת יריחו, היא עיר התמרים ובתלמוד הבבלי אף צוער מכונה עיר התמרים. בימינו מתקיימת לתמר עדנה, שיבת התמר לארצנו בכסותו שטחים נרחבים לאורכן של בקעת הירדן וארץ הערבה. בנוסף, כתוצאה מברור-סלקציה נמצאו זנים החונטים ומבשילים פרותיהם ברב חלקי הארץ. והדבש בו מצטיינת "אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָש" (דברים כו  טו) מקורו בפרי התמר.

 

התמר הינו גידול דו ביתי, הנושא דורים של מכבדות המכילות סנסנים בעץ הנקבי, ומכבדות אבקה בעץ הזכרי (תמונות עמ' 97). המכבדות, כ- 10 לעץ בוגר נפתחות לאורך תקופה של כחודש ולכן יש צורך לעלות על העץ מספר פעמים "אֶעֱלֶה בְתָמָר..." למטרת הפריה (תמונות עמ' 99- 97). בתמונה  מהמטע בדגניה ב' מוצגת הפריה ידנית בעזרת בקבוק פלסטיק המכיל אבקה זכרית מול סנסנים צעירים שאך השתחררו מנרתיק המכבד. כמו כן מוצגים סנסנים בוגרים יחסית שהופרו מזה מספר ימים.

 

קיבוץ יטבתה המנהל משק תמרים ממוחשב ומתקדם ביותר, אימץ שיטה מהפכנית כדי להמנע מהצורך  לעלות פיזית בתמר לצורך הפריה, וזאת בעזרת מטוס מאביק (עמ' 102). השיטה יושמה במשקי הערבה הדרומית במשך כ- 20  שנה והוחלפה בטכנולוגיה מתקדמת יותר, מערכת איבוק מהקרקע.

 

בהפריה מבוקרת מקבלים כ-100% הצלחה, אשכול מלא  תמרים בעלי זרעים (תמונות עמ' 99), ובנוסף, בעקבות דילול האשכול מקבלים פרות גדולים ואיכותיים. בהפריה טבעית אחוז הפרות המופרים מוגבל, בעיקר בשל המרחק בין עץ הזכר לנקבה וכיוון הרוח (תמונה עמ' 101) .

 

את התמר מרבים מחטריו, מנצריו "וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה", מזרעים ולאחרונה מתרבית רקמה שמקורה בצמח  האם של זן מבוקש. מאחר ופוטנציאל הריבוי בשיטת החטרים הינו מוגבל, והזנים נבדלים ביניהם עד מעוטי חטרים, פותחה בישראל שיטה לריבוי מתרבית רקמה, המבטיחה כמות בלתי מוגבלת של חומר ריבוי (עמ' 96, תרבית רקמה במעבדת צמח בעמק הירדן והקשחת הצמחים ברמת פוריה). ריבוי התמר בימים עברו ובארצות הקדם נעשה גם באופן בלתי מבוקר מזרעים שהופצו ע"י בעלי חיים.

 

חומר צמחי זה נתן עצי זכר ונקבה ביחס של אחד לאחד מאחר ותורשת התכונה, בדומה לתאנה נשלטת ע"י גן אחד. מריבוי זה נתקבל מגוון טיפוסים עשיר שממנו, ע"י ברור - סלקציה נתקבלו הזנים המסחריים של ימינו.

 

אסיף הפרי, הגדיד (עמ'  99) מסתייע בטכנולוגיה מתקדמת וכן מיון האשכולות לשיווק, על פי דגם הבשלתם של הזנים השונים. נושאי השקיה ודישון הינם תורה כשלעצמה ורבות הושג בתחום זה.

 

 ריבוי התמר מתרבית רקמה במעבדות צמח - עמק הירדן ומחטרים ונצרים

שלבי התמינות מתרבית רקמה וראשית הופעתם של צמחונים עם עלים ירוקים אשר עוברים הקשחה במשתלת צביאלי בפוריה.

 

"וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה" (ישעיהו יא א) 

tamar1.jpg

tamar4.jpg

ריבוי מסורתי מחוטרים ומנצרים המצויים בבסיס עץ האם במטעי קיבוץ בית הערבה 

tamar2.jpg

tamar3.jpg

 

פריחת התמר, זכרית ונקבית מהמטע בקבוצת דגניה ב'


"צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח..."

(תהלים צב יג)

 

עץ זכר עם פתיחת מכבדי האבקה

tamar5.jpg

מכבדים בפתיחתם, זכרי מימין ונקבי משמאל

tamar6.jpg

סנסיני פרחי נקבה משמאל ופרחי זכר המשחררים שפע אבקה מימין

tamar7.jpg

"אֶעֱלֶה בְתָמָר אֹחֲזָה בְסַנְסִנָיו..."

(שיר השירים ז ט)

 

האבקת מכבד אשר אך זה נפתח בעזרת אבקה המשתחררת מבקבוק פלסטיק (פודריה). מימין מכבדים בוגרים אשר הופרו מספר ימים קודם לכן ועליהם חנטים בולטים.

 

tamar8.jpg

 

עליה בתמר אז והיום

tamar105.jpg

tamar9.jpg

עץ תמר בן עשרות שנים שטופל בשיטות פרימיטיביות כולל יצירת גומחות בגזע להקלת העליה בתמר

 

 

 

 

 

 

 

 

מסוע בן ימינו בדגניה ב' המשרת את העובדים לכלל הטיפולים בתמר

 

 

 

tamar10.jpg

 

הבשלה, גדיד ומיון


חנטה מלאה והפרות מצויים במהלך הבשלה סופי תוך שינוי צבע מירוק לצהוב (בזן המבשיל כצהוב)

tamar11.jpg

גדיד תמרים בקבוצת דגניה ב'

tamar12.jpg

מיון תמרים בקיבוץ שדה אליהו לקראת שיווקם

tamar13.jpg

 

מתרבית רקמה אל המטע כמערכת אקולוגית מתקדמת


חלקת תמרים מהזן מג'הול  שמקורם מתרבית רקמה, פרי עבודתו החלוצית של ד"ר עודד ראובני ז"ל.

 

 

החלקה מצויה בחוות עדן בעמק בית שאן

tamar14.jpg

מטע תמרים בקיבוץ שדה אליהו כמערכת אקולוגית שלמה.

 

 

 

קולט פוטואלקטרי מנהל את מערכת ההשקיה, חמורים מדיירים אף מעשבים את החלקה, וקבוצת תנשמות שבתיהן מפוזרים בשטח המטע טורפות מזיקים שונים

tamar15.jpg

 

צילומי גרגרי אבקה ממיקרוסקופ אלקטרוני


מאבק התמר ולידו שפע גרגרי אבקה

tamar16.jpg

גרגר אבקה של תמר

tamar17.jpg

תוצאות הפריה אקראית

עץ צעיר אשר קבל אבקה חפשית מעצי זכר המצויים מרחק מאות מטרים ממנו.

 

הפרות הגדולים הינם תוצרי הפריה ונושאי זרעים, והקטנים-ירוקים הינם ללא זרעים  (פרטנוקרפיים)

tamar18.jpg

 

הפריה בעזרת מטוס במטעי הערבה הדרומית

טעינת המטוס באבקת התמר להפריה במטעי הערבה

tamar19.jpg

 

 

 

 

 

מטוס קל משחרר אבקה במטעי הערבה.

 

בעונת הפריחה נדרשות

כ- 5 גיחות מטוס

 

 

 

tamar20.jpg

 

toraland whatsapp