הלכות שמיטת כספים ופרוזבול

שמיטת כספים נוהגת בזמן הזה מדרבנן. השמיטה מפקיעה את כל החובות שזמן פרעונם יחול לכל המאוחר עד ערב ראש השנה של השמינית. חוב שנוצר כתוצאה מפסיקת בית דין וכן חוב שנמסר לבית דין – אינם נשמטים. מכח דין זה תיקן הלל הנשיא פרוזבול.

| סיוון תשע"ה
הלכות שמיטת כספים ופרוזבול

שמיטת כספים

א. שמיטת כספים נוהגת בזמן הזה מדרבנן, הן בארץ והן בחו"ל.[1]

ב. השמיטה מפקיעה את כל החובות שזמן פרעונם יחול לכל המאוחר עד ערב ראש השנה של השמינית.[2] לעומת זאת, חובות שמועד פרעונם יגיע לאחר מכן – אין השביעית משמטת אותם.[3]

ג. החובות הנשמטים כיום הם: הלואה בכסף[4] או בשוה כסף,[5] קנייה בהקפה (עם רישום)[6] חשבון בנק, שיק[7] ושכר שכיר.[8]

ד. חוב שנוצר כתוצאה מפסיקת בית דין וכן חוב שנמסר לבית דין – אינם נשמטים.[9]

 

פרוזבול

ה. מכח דין זה תיקן הלל הנשיא פרוזבול.[10] משמעותו: הודעה של המלוה שהוא מוסר חובותיו לבית הדין,[11] וגובה את חובותיו לאחר השמיטה מכוחם. תקנה זו נועדה כדי שלא ימנעו העם מלהלוות ויעברו על איסור 'השמר לך פן יהיה על לבבך וכו''.[12]

ניתן להשיג את טפסי הפרוזבול ברבנות המקומית. וכל אדם צריך לסדר פרוזבול.[13]

ו. כתיבת הפרוזבול יכולה להעשות עד סוף השנה השביעית.[14]

ז. חוב לצדקה אינו נשמט.[15] אולם ראוי שגם מנהלי קופות גמ"ח יצרפו לפרוזבול הפרטי שלהם את החובות לגמ"ח.[16]

ח. גם מנהלי חברות ובנקים צריכים לסדר פרוזבול.[17]

ט. המחזיר חוב שעברה עליו שביעית – רוח חכמים נוחה ממנו.[18]

י. מלוה שלא סידר פרוזבול והלוה בא לפרוע את חובו בכל זאת – יאמר לו המלוה: 'משמט אני'. ואם הלווה אומר שנותן לו את הכסף בתורת מתנה – מותר לו לקבל ממנו. אם הלווה לא מביע את רצונו לשלם את החוב ביזמתו – מותר לשכנע אותו עד שיסכים לתת לו את הכסף במתנה.[19]

יא. מי שחושש בזמן ההלואה שמא לא יכתוב פרוזבול ויישמט חובו, יתנה עם הלווה בשעת ההלואה שלא ישמט את חובו.[20]

יב. הלוואה שניתנה לאחר כתיבת הפרוזבול ומועד הפירעון שלה חל לפני ראש השנה – נשמטת. אך אם מועד הפירעון של אותה הלוואה הוא לאחר ראש השנה – החוב אינו נשמט.[21]

יג. יש מהדרין להלוות כסף אחר כתיבת הפרוזבול ולקבוע את זמן פרעונו לפני כ"ט אלול כדי שישמט, ובכך לקיים את מצות שמיטת כספים. דרך אחרת היא לציין במפורש חוב אחד שהפרוזבול לא יחול עליו.[22]

יד. יש הסוברים שהמלוה יכול למסור את הפרוזבול לכל בית דין שהוא בוחר[23] וכך הוא המנהג לדעת הרמ"א.

אולם לנוהגים כפסקי מרן הב"י, יש למסור את הפרוזבול לפני בי"ד חשוב שבדור. לכתחילה עדיף שהפרוזבול יערך בפני אותו בית דין, ויחתם על ידו.[24] אך כיון שאין כל אדם יכול להגיע אליהם – ישנו נוסח פרוזבול אשר בו המלוה מוסר את שטרותיו בפני שני עדים והם חותמים שדרכם נמסרו חובותיו לביה"ד חשוב שבדור.[25]

שימוש בדרך זו מותנה בכך שישנו בית דין גדול המקבל על עצמו להיות בי"ד לענין פרוזבול.



[1] גיטין לז ע"א; רמב"ם שמו"י פ"ט ה"ג; שו"ע חו"מ סי' סז סעי' א. ועי' רמ"א שם. ונוהגת אף בחו"ל; רמב"ם פ"ט ה"א וה"ב. והגר"מ אליהו זצ"ל הורה שבמדה והמלוה נמצא בחו"ל והלווה בארץ, עדיף שהמלוה יעשה פרוזבול לפי שעון ארץ ישראל.

[2] משום שנאמר: 'מקץ שבע שנים תעשה שמיטה' דברים יא, א. ולמדו מכך חכמים ש'אין שביעית משמטת אלא בסופה: ערכין כח ע"ב; רמב"ם פ"ט ה"ד; שו"ע חו"מ סי' סז סעי' ל.

לדעת רוב הראשונים, השביעית משמטת גם אם המלוה לא אומר 'משמט אני'. וכך משמע מפשטות לשון הרמב"ם פ"ט ה"ד והשו"ע חו"מ סי' סז סעי' ל. ואם תבעו – עובר על לאו ד'לא יגוש את אחיו. ועי' ספר החינוך מצוה תעג, ובמנחת חינוך שם. אמנם בספר יראים סי' רעח כתב שצריך לומר 'משמט אני, ואם לא אמר כן – אין השביעית משמטת מעצמה. ועי' מנ"ח מצוה תעג.

[3] מדין 'המלוה את חבירו לעשר שנים אין השביעית משמטתו': מכות ג ע"א. וכן פסק הרמב"ם פ"ט ה"ט. בכלל זה חסכונות המופקדים בבנק, כאשר תום תקופת החסכון הינה לאחר השמיטה.

[4] שביעית פ"י מ"א; שו"ע חו"מ סי' סז סעי' ב.

[5] כגון: מוצרי אוכל שמשאילים השכנים אחד לשני. והטעם שזה משמט: כיון שאין החפץ המושאל חוזר בעינו אלא חפץ אחר – נחשב הדבר כמלוה שלהוצאה ניתנה: ילקוט יוסף שביעית, תשמ"ז, סעי' ח ובהערה שם. ועי' בן איש חי שנה א פר' כי תבוא.

[6] שביעית פ"י מ"א וכת"ק. וכך הורה הגר"מ אליהו זצ"ל. ואף שבמשנה הוזכרה הקפת החנות כדבר שאינו משמט  –  היינו דוקא כשקונה בהקפה מבלי לקבוע מועד לפירעון. אולם קנייה בהקפה כשיש מועד מקובל לפירעון מגדירה את הקנייה בהקפה כמלוה, שגם לדעת ת"ק 'אם עשאה מלוה – משמטת (אם זמן הפירעון הגיע כבר בשמיטה): רמב"ם פ"ט הי"א, וכן בפיה"מ, פ"י מ"א. ובכס"מ שם ביאר דבריו ופסק כן בשו"ע חו"מ סי' סז סעי' יד. ועי' רמ"א שם שאף סיכום מחיר ללא קביעת מועד פירעון נחשב כזקיפה במלוה.

יש להעיר שגם בהקפה הנזקפת למלוה, תיתכן אפשרות שלא תשמט. כגון שקנה באמצע חודש אלול של השביעית ומועד הפירעון חל לאחר ראש השנה. וכדלעיל סעי' ב והע' 3.

[7] הגר"מ אליהו זצ"ל העיר שהוא הדין לחסכונות בבנק שיכול לפדותם בכל עת ללא מיגבלת זמן גם קודם ר"ה של שמינית, או הפקדה רגילה שמקבל ממנה רווחים אפי' עם היתר עיסקה. כמו כן בשיק שמועד פירעונו קודם ר"ה של שמינית, ורוצה לפדותו רק לאחר ר"ה. והטעם משום דהוי כמחוסר גבייה. ועי' יש"ש גיטין פ"ד סי' מה; ילקוט יוסף שביעית סעי' ה.

     בספר השמיטה פרק יג בהערות מובא שיש שנהגו לפרט את שמות הלווים מעבר לדף הפרוזבול.

[8] רמב"ם פ"ט הי"א; שו"ע חו"מ סי' סז סעי' טז. וכך באר הכס"מ פ"ט הי"א, שדין שכר שכיר כהקפת החנות. וראה לעיל הע' 6.

[9] שביעית פ"י מ"ב; מכות ג ע"ב; גיטין לז ע"א; רמב"ם פ"ט הט"ו; שו"ע חו"מ סי' סז סעי' יא.

[10] ישנה מחלוקת ראשונים, אם פרוזבול מועיל רק כששמיטת כספים היא מדרבנן או גם כשהחיוב הוא מהתורה. רש"י גיטין לו ע"ב ד"ה רבא, והרמב"ם פ"ט הט"ז סוברים שהדבר מועיל אף בדאורייתא. והתוס' שם ע"א ד"ה מי איכא והראב"ד פ"ט הט"ז סוברים שרק כששמיטת כספים היא מדרבנן נתקן פרוזבול. ועי' רדב"ז וכס"מ פ"ט הט"ז; סמ"ע חו"מ סי' סז סעי' יח.

[11] שביעית פ"י מ"ד. לגבי סוג הבי"ד שצריך לכתוב בפניהם את הפרוזבול נחלקו הפוסקים: הרמב"ם פ"ט הי"ז פסק שצריך 'חכמים ביותר כר' אמי ורב אסי'. אולם דעת הרא"ש גיטין פ"ד סי' יח היא שדי בבי"ד חשוב. וכן פסק בשו"ע סי' סז סעי' יח. והרמ"א פסק שכל בי"ד של שלושה מועיל. וראה לקמן הע' 25 שישנה גם נפק"מ היוצאת ממחלוקת זו לגבי נוסח הפרוזבול.

[12] גיטין לו ע"א; רמב"ם פ"ט הט"ז; שו"ע חו"מ סי' סז.

[13] הגר"מ אליהו זצ"ל העיר שאף אשה אשר יש לה חשבון בנק משותף או בנפרד, חייבת בפרוזבול. אולם יכולה למנות את בעלה כשלוחה לעשות לה את הפרוזבול.

[14] אמנם יש שכתבו שצריך לכתוב פרוזבול קודם השביעית, ומקורם בדברי התוספתא שביעית פ"ח הי"א: 'אימתי כותבין פרוזבול, ערב ר"ה של שביעית...'. כ"כ: אבן עזרא דברים טו א; רא"ש גיטין פ"ד סי' יח; טור חו"מ סי' סז; מנחת ביכורים פ"ח הי"א; שו"ע הרב חו"מ סי' לו. וטעמם, שאעפ"י שנאמר בערכין כח ע"ב:'השביעית משמטת בסופה' – מ"מ, איסור 'לא יגוש את רעהו' חל כבר מתחילת השביעית.

     אולם כבר דייקו מפסק הרמב"ם פ"ט ה"ד, שיכול אדם לגבות את חובו עד סוף השביעית - שפרוזבול מועיל אף להלוואות שנעשו בסוף השנה השביעית כדלעיל סעי' א. וכ"כ הרמב"ן דברים טו א. ולדעתם הגי' בתוספתא משובשת וצריך לגרוס 'ערב ר"ה של מוצאי שביעית'. וכ"כ הב"י חו"מ סי' סז ד"ה ואין בדעת הרמב"ן הרשב"א והר"ש, ושכך נהג רבו המהר"י בי רב. ופסק כדבריו בשו"ע חו"מ סי' סז סעי' ל. וכן בשו"ת חת"ם סופר חו"מ סי' נ ובשו"ת יחוה דעת ח"ד סי' סב. וכך הורה לנו הגר"מ אליהו זצ"ל.

[15] רשב"א ב"ק לו ע"ב מדין 'יתומין אין צריכין פרוזבול', וכדברי הגמרא שם: 'אנן יד עניים אנן'. וכן פסק בשו"ע חו"מ סי' סז סעי' כח.

[16] שו"ת יחוה דעת ח"ד סי' סד ד"ה במסכת גיטין. ולדעת הגר"מ אליהו זצ"ל אין צורך לעשות פרוזבול על חוב לקופות צדקה.

[17] שו"ת יחוה דעת ח"ד סי' סד ד"ה אולם. וכך הורה הגר"מ אליהו זצ"ל. לענין מעמדה של החברה בע"מ וחיובה במצוות, עי' צפונות הרוגוצ'ובי עמ' 89; משפט כהן עמ' רעג; שו"ת מנחת יצחק ח"ג סי' א; ספר 'הקיבוץ בהלכה' עמ' 147; חוברת 'הפרשת תרו"מ במערכת הציבורית' פרק א סעי' 6.

[18] שביעית פ"י מ"ט; רמב"ם פ"ט הכ"ח. ועי' רש"י ב"מ מח ע"א ד"ה אין; רמב"ם בפיה"מ פ"י מ"ט; רש"ס פ"י ה"ט.

[19] שביעית פ"י מ"ח; גיטין לז ע"ב; רמב"ם פ"ט הכ"ח-הכ"ט; שו"ע חו"מ סי' סז סעי' לו. ורש"י שם ד"ה ותלי ליה פירש בענין אחר. ועי' ב"ח חו"מ סוף סי' סז; ש"ך שם ס"ק יא.

[20] מכות ג ע"ב: 'על מנת שלא תשמטני שביעית – שביעית משמטתו. על מנת שלא תשמטני בשביעית –  אין שביעית משמטתו'. טעם הדבר הוא משום שאין בכך תנאי נגד דין תורה, היות ואינו מתנה שהשביעית לא תשמט את חובו, כי אם שהלווה יחזיר לו את חובו. וכ"כ הרמב"ם פ"ט ה"י; שו"ע חו"מ סי' סז סעי' ט. ועי' סמ"ע ס"ק יח.

[21] אף שאין הפרוזבול משמט חובות שנעשו לאחר כתיבתו – מכל מקום, למעשה אין ההלואה נשמטת. טעם הדבר, כיון שכל הלואה שתיעשה אחר כתיבת הפרוזבול הינה בסוף אלול, ומועד פירעונה מסתיים בסוף תשרי, כדקיי"ל 'סתם מלוה שלושים יום' מכות ג ע"ב. והלוואה שמועד פרעונה חל לאחר השמיטה אינה נשמטת כדלעיל סעי' ב. וכך כתבו: אור זרוע ח"ב ע"ז סי' קכג; נועם ירושלמי מכות פ"א ה"א; שו"ת דבר אברהם ח"א סי' לב אות ד. הב"ח חו"מ סי' סז חולק וסובר שהלואה כזו משמטת. ועי' מנחת חינוך מצוה תעד ד"ה והנה דין זה שדחה את ראיותיו.

     ועי' שו"ת חתם סופר חו"מ סי' קיג, שכיום, כל הלוואה נחשבת כמי שניתנה בתנאי מפורש: 'על מנת שלא תשמטני בשביעית מכות ג ע"ב. לדעתו הסיבה שכותבים פרוזבול היא בכדי שאנשים לא יימנעו מלהלוות ויעברו על איסור התורה 'השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל וכו''.

[22] בן איש חי שנה א פר' כי תבא אות כו; ספר 'דיני ממונות' להרב בצרי, הלכות שמיטת כספים עמ' רנד. וכך הורה הגר"מ אליהו זצ"ל.

[23] רמ"א חו"מ סי' סז סעי' יח בהג"ה. והגר"מ אליהו זצ"ל העיר שעף לדעת הרמ"א צריך לעשות את הפרוזבול בפני בי"ד דוקא, ולא די בשלושה אנשים.

[24] שו"ע חו"מ סי' סז סעי' כא. ועי' סמ"ע ס"ק מ.

[25] נוסח שהתקין הגאון בעל שו"ת חקרי לב, עפ"י שו"ע חו"מ סי' סז סעי' יח. העיקרון של הנוסח הנ"ל הוא שאין חיוב למסור בפועל את חובותיו לבי"ד אלא ניתן לעשות זאת אף בפני עדים. וכפי' המרדכי גטין פ"ד סי' שעט: 'ואפילו נתונים הם ברומי'. והובא גם בטור וב"י חו"מ סי' סז ובשו"ת המבי"ט ח"ב סי' פא. וכך הורה הגר"מ אליהו זצ"ל שיעשו הנוהגים כדעת מרן השו"ע. ועי' שו"ת יביע אומר ח"ג סי' ו, שו"ת יחוה דעת ח"ד סי' סג. ועי' נוסח הפרוזבול של הרה"ר לישראל בשמיטת תשמ"ז, ס' קטיף שביעית, עמ' 353-352. 

כתיבת פרוזבול מותנית בכך שללווה תהיה קרקע כלשהי: גיטין לז ע"א; שו"ע חו"מ סי' סז סעי' כב. לכן נהגו לכתוב בנוסח הפרוזבול: 'וכך אמר לנו המלוה פלוני: קנו ממני ד' אמות קרקע בקנין גמור ושלם ללווים פלוני ופלוני...'. אולם אם לא כתב כן אין הדבר מעכב כיון שלמעשה לכל אדם ישנו רכוש הנחשב כקרקע בהשאלה או בשכירות אצלו. כגון: בית, וכדו'. וכ"כ החכמת אדם שערי צדק פרק כא סי' ח. ועי' ילקוט יוסף דיני שמיטת כספים סעי' יח, ובהערה שם.

 

toraland whatsapp