מושגי כלאיים באות מ'

מחול הכרם: שטח חלק שסביב הכרם עד לגדר [וראה ערך 'גדר הכרם'], כאשר המרחק בין עיקרי [=גזעי] הגפנים לגדר 12 אמות, מותר לזרוע במרחק של 4 אמות מעיקרי הגפנים. אך כאשר המרחק קטן מ12 אמות, אסור לזרוע שם[1], ונקרא 'מחול' מלשון מחילה, שדרך הבעלים למחול ולעזוב אותו בלא גפנים[2].

מחיצת הקנים: מחיצה העשויה מקנים בגובה 10 טפחים, והמרחק בין קנה לחבירו פחות מ3 טפחים [דין 'לבוד'], נחשבת כגדר, ומועילה להתיר נטיעת כרם מצד אחד, וזרעים מצד שני, ללא הרחקה מהגדר[3].

מיצר והולך: קיצור המרחק בין הערוגות. כאשר ישנה הרחקה הראויה בתחילה יכולות ההרחקות  להתקרב אחת אל חברתה עד שבסוף יהיה מרחק כלשהו ביניהם. שהרי ניכר שהם לא נזרעו בערבוביא[4].

מיני זרעים: זרעוני גינה, שהדרך לזרועם בשטחים גדולים [כגון הפשתן והחרדל][5].

מיני ירקות: זרעוני גינה, שהדרך לזורעם בערוגות קטנות [כגון הלפת, הצנון, התרדים, הבצלים, הכסבר, הכרפס והמרור][6].

מינים המתפשטים: ישנם מינים שיש להרחיק מהם בזריעת מין אחר יותר מהמרחק הרגיל. כגון דלעת, שמחמת שטבעו להתפשט לצדדים שהעלין שלהם ארוכים ומסתבכים[7], יש להרחיק בין ירק ממין אחר לדלעת 'בית רובע' [=בערך 10 אמות ראה ערך 'בית רובע'] [8] אולם בין תבואה לדלעת מספיק ששה טפחים[9].

מלא העול השרוניאורך העול המונח על השוורים שהיה נונג בשוורי חרישה באיזור השרון והוא רחב יותר מ'עול' רגיל. זה המרחק שמצריכים בית הלל להרחיק מערוגה לערוגה בשביל לזרוע בהם מיני זרעים שונים[10]. להלכה נפסק כדברי רבי חייא רבה, המוזכר בירושלמי, הסובר שהמרחק הוא 2 אמות על שתי אמות ובהמשך 'מיצר והולך'[11].

מפולת יד: זריעה ביד[12] [ולא על ידי מכשירים]. כאשר זורעים חרצן [גפן] בפעולה אחת[13] עם זריעת שני מיני זרעים או ירק, כאחד, עוברים על איסור כלאי הכרם מן התורה[14].

מקום האיסור: כלאי האילנות, אסורים מהתורה, בין בארץ, ובין בחוצה לארץ[15].

מקיים: אסור להשאיר את גידולי הכלאים,ויש לעוקרו  אולם הפרי אינו נאסר, ומותר אף למרכיב, ומותר לקחת ענף מהמורכב ולנטעו במקום אחר.

מראית העין: זריעת מינים שונים במרחק המותר מעיקר הדין, אבל משום שנראה עירבוב, יחשדו הרואים כי זרע כלאים ולכן אסרו חכמים לזרוע בצורה זו[16], וכן פעמים שאמרו לעקור גדולים שגדלו מעצמם משום 'מראית העין' כגון שני מיני זרעים שגדלו יחדיו, והיחס ביניהם הוא על אחד מהמין האחד יש עשרים ושלש [או פחות] מהמין השני[17].

משר: שטח זרוע  ומידתו יותר ממידת ערוגה[18].

משרש: לכרות השורש ולעקור אותו[19]. נאמר לצורך שינוי ייעוד הקרקע מגפנים, לזרעים, יש לעקור מהגפן אף את השורשים. אולם ניתן קודם ל'גומם' ולזרוע ואז לעקור את השורשים שנשארו[20].

 

[1] שלחן ערוך רצו[א],מג.

[2] באר היטב רצו[א],ה, וערוך השולחן רצו,סא.

[3] שלחן ערוך רצו[א],מה.

[4] שלחן ערוך יורה דעה רצו[ב],לב.

[5] שלחן ערוך יורה דעה רצו[ב],ד.

[6] שלחן ערוך יורה דעה רצו[ב],ד.

[7] שלחן ערוך רצו[ב],כ.

[8] כלאים ג,ז ובמפרשים שם.

[9] שלחן ערוך רצו[ב],כ.

[10] משנה כלאים ב,ו ובראשונים שם.

[11] שלחן ערוך יורה דעה רצו[ב],לב.

[12] רש"י בבא מציעא קה,ב ד"ה למפולת יד.

[13] רש"י ברכות כב,א ד"ה חטה ושעורה וחרצן.

[14] שלחן ערוך רצו[א],א.

[15] טור ושלחן ערוך רצה,א.

[16] כלאים ג,ד-ה ובמפרשים שם; שלחן ערוך רצו[ב],ח; רצו[ב],כג ועוד.

[17] שלחן ערוך רצו[ב],ח.

[18] שלחן ערוך יורה דעה רצו[ב],לב. ושיעורו המדוייק עיין חוקות הארץ פרק ד הלכה ו אות ו 3

[19] כלאים ב,ד בראשונים.

[20] שלחן ערוך רצו,כה.

toraland whatsapp