מילון ערכים לסדר זרעים

חזור למפתח הערכים

בנות שוח

בנות שוח

מקורות שהן מוזכרות בהם:

'הקלין שבדמאי: ...ובנות שוח' (דמאי א א).
'בנות שוח שביעית שלהן שניה שהן עושות לשלוש שנים' (שביעית ה א).

זיהוי:

זיהויין של 'בנות שוח' אלו אינו ברור לגמרי. מן הנתונים בסדר זרעים אנו יכולים ללמוד כמה מאפיינים:

א. הרמב"ם (הלכות מעשר פי"ג ה"א[1]) מסביר ש'הקלין שבדמאי'

פטורים מחובות הדמאי בגלל ש'חזקתן מן ההפקר'. כלומר, מדובר בצמח שגדל תמיד, או על פי רוב, שלא בידי אדם.

ב. הר"ש מסביר שסיבת הפטור של 'הקלין שבדמאי' היא כיוון שמדובר בפירות לא חשובים, ולכן עמי הארץ אינם נמנעים מלעשרם, כי אין מדובר בהפסד משמעותי.

ג. מדובר על צמח שההפרש בין חנטתו (תחילת היווצרות הפרי) להבשלתו הסופית (זמן הקטיף) אורך שלוש שנים, ולכן בנות שוח הנלקטות בשנה השנייה לשמיטה, קדושות בקדושת שביעית – כי הן חנטו בשנת השמיטה.

זיהויין ב'בבלי' וב'ירושלמי': במסכת ברכות (מ ע"ב) רבה בר בר חנא מזהה את בנות השוח בתור 'תאני חוורתא' (תאנים חיוורות או לבנות). ב'ירושלמי' על המשנה במסכת שביעית (ה א) נאמר כי מדובר ב'פיטיריה' [2] או 'פיטידיה' [3].

אורן:

מאחר שלא מוכר כיום זן של תאנים שאורך זמן ההבשלה של פירותיו עולה על תשעה חודשים, ר"ש ליברמן טוען שמדובר באורן. 'פיטידיה' ביוונית היא אורנים קטנים. היוונים כינו את האורן תאנה, ומכאן המקור לדברי ה'בבלי'.

שיטות ליברמן ופליקס:

ר"ש ליברמן טוען כי מדובר באורן ירושלים. פליקס מקשה עליו [4]ומציע שמדובר במין אורן הצנובר (בעבר הוא נקרא אורן הסלע), שממנו מפיקים את הצנוברים המפורסמים. לדעתנו זיהוי בנות שוח בתור אורן ירושלים נכון יותר ומתאים להגדרתן – 'קלין שבדמאי'[5].

הצעות נוספות:

עם זאת, ייתכן שבנות שוח הן אכן זן חריג של תאנים שאיננו מכירים כמותו היום שזמן הבשלתן עמד על שלוש שנים[6]. העובדה שלוקח להן שלוש שנים מקשה גם על זיהויים נוספים שהעלו אחדים מן המפרשים לבנות שוח: חרובים ובננה.

מקורות הערך:
פליקס יהודה, 'משנת שביעית' ה, א.
עמר זהר, 'הצומח והחי במשנת הרמב"ם', תאנה – בנות שוח.
רענן משה, 'אורן הצנובר – "בנות שוח"' (נדרים כז ע"א).
בתוך: אתר האינטרנט פורטל הדף היומי.
ליבנה מיכה (מייק), 'אורן ירושלים; אורן הצנובר', אתר 'צמח השדה'.

 

[1] בפירוש המשנה ההסבר דומה אך יש שינוי מסוים. בפירוש המשנה בנה את ההיתר על 'ספק ספיקא' – ספק מן השמור ספק שלא; ספק מעושר ספק לא, ואילו בחיבורו פסק שחזקתן מן ההפקר, ואף שוודאי לו שלא עושרו, פטור מלעשרן 'דמאי'.

[2] דפוסים וכתב יד ליידן.

[3] כתב יד של הערוך – ראה הערה 11 במשנת שביעית של פליקס.

[4] קושיותיו: 1. אורן ירושלים מבשיל בשנה השנייה לחנטה ולא השלישית. 2. גרעיני אצטרובליו כמעט אינם ראויים לאכילה.

[5] יישוב קושיות פליקס: גרעיני אורן ירושלים נאכלים בהחלט. אפשר לבדוק זאת על ידי הנחה של אצטרובל סגור של אורן ירושלים במיקרוגל למשך דקה. החימום גורם לפתיחתו וגילוי זרעיו, שאפשר לאכלם.

העובדה שהם אכן קטנים ובלתי חשובים מתאימה להסברו של הר"ש וגם להסברו של הרמב"ם, שטוען שמדובר בצמח הגדל על פי רוב הפקר. בנוגע לשנה השלישית, באתר צמח השדה כותב מיכה לבנה על שני מיני האורנים, אורן ירושלים ואורן הצנובר, את אותו המשפט: 'הזרעים מבשילים רק בשנה השלישית מאז ההאבקה'. מסיבות שונות נראה שיש להעדיף את זיהוי אורן ירושלים בתור בנות שוח ולא את אורן הצנובר. הקושיות על אורן הצנובר: א. אצטרובליו נזכרו לצד בנות שוח במשנה במסכת עבודה זרה פ"א מ"א – קושיה שמביא פליקס עצמו ואינו עונה עליה. ב. רענן מציין שלאורן הצנובר אין פטוטרות, ומן המשנה במסכת עבודה זרה משמע שיש, והכוונה היא למה שנקרא בימינו 'פטוטרת' (ענפון קטן שמחבר את האצטרובל לענף). ג. נראה שאורן הצנובר אינו מתאים לפחות להגדרתו של הר"ש בעניין 'קלין שבדמאי', כיוון שמדובר בפרי שאינו חשוב, והצנובר (של אורן הגלעין) דומה שנחשב פרי חשוב.

[6] עמר

toraland whatsapp