התשובה
1. ההסתכלות של הרב קוק על הדור הרבה יותר עמוקה ממה
שהזכרת. אין זה מתחיל מ"טב מלגו ורע מלבר" זוהי הסתכלות הרבה
יותר מקיפה על ההנהגה האלוקית של הדור (ראה המצוטט מאגרת
בראש אורות התשובה). הטב מלגו אינו רק חוזק העשיה בענייני החול,
אלא הוא התבטא בעניין זה בהקמת המדינה ולפניה, וכיום שהיניקה
הנסתרת משורשיהם הרוחניים הישראלים נתמעטה ה'טב' התכסה והסתתר
אבל לא נמוג ואיננו. וההנהגה האלוקית לגאולת ישראל ממשיכה בדרכה
ומרוממת את עם ישראל. וגם תהליכי הסתר הפנים כמו "ההתנתקות"
וכד' הם חלק מתהליכי הגאולה הכוללים והכל בשליטה ובהובלה אלוקית.
2. הרב זצ"ל לא אמר שצריך לשנות את ההלכה ח"ו, ואין הוא
נושא לציבור החילוני פנים, אלא הוא דורש שלא יתייחסו רק לתופעות
הנגלות על פני השטח אלא לאישיות כולה ובאישיות יש צדדים חיוביים
וצדדים מקולקלים. ואותם צדדים מקולקלים כאשר אין להם הכוונה
רוחנית נכונה נושאים ראש ומעמידים לעצמם אידיאולוגיות מקולקלות
והופכים להיות יותר ויותר פושעים ומקולקלים. אבל המהות הפנימית
הישראלית נשארה וע"כ לא יועילו כל הנסיונות לכסותה בערמות אשפה.
3. איני יודע מאין לאותו ת"ח אותה אמירה על הרב זצ"ל. מהרב
צב"י בנו וממשיך דרכו שמענו עשרות פעמים שהתהליכים שאנו עסוקים
בהם יכולים להימשך מאות שנים.
4. ראשית, הרמב"ם לא כותב שדה"מ נעשה יותר אכזרי כתוצאה
מהכיבוש אלא רק שהוא התאכזר לאויבי ה'. היה צורך להשתמש
במידה זו בתנאים ההם כראוי להם אולם הא גופה שדהמע"ה היה בעל
מידה זו יש בה העדר שלמות ביחס לאידיאל הגדול. היה כאן שימוש
במידה הראויה ובמקום הראוי ובמינון הנכון במצות נביא.אולם לא ראוי
להשתמש במידה זו בתנאים אחרים ובתאים אחרים היא מהווה חסרון.
לגבי ההוראה לנתן הנביא שדוד לא יבנה את ביהמ"ק "כי דמים רבים שפכת":
א. נתן לא אמר זאת הוא נקט בנימוק אחר. דויד הוא שאמר זאת
על עצמו מתוך בקורת עצמית
ומענין שתי התיחסויות יש במדרש, ראשית שביהמ"ק בגלל קדושתו
ראוי שיהיה מורם מעל המלחמות האנושיות וגישה זו תואמת לרמב"ם,
לעומת זאת גישה שניה שאם דוד יבנה את הבית אי אפשר יהיה
להחריבו כי דמ"י חי וקיים. וע"כ לא הורשה לבנותו.
עכ"פ בכל מעשה אנוש יש צד נסיון אם אין האדם עומד בו הוא
משחית ואם האדם עומד בו הוא מרומם. אבל ברור שמי שאינו יודע מה
הוא עושה בא"י ולשם מה הקב"ה שלחו מפיל את האשמה על המצב
ולא על עצמו שאינו עומד בנסיון.
