שפן וארנבת

השאלה: בס"ד

לכבוד הרב שלום.
אינני ממציא את הגלגל בשאלתי.
אך חשוב לי להבאיר דבר.
כמו שהרב , או יותר נכון רבני האתר שמים לב , אני מברר את יהדותי. ונוגע בנושאים מנושאים שונים.
כאשר הגעתי לשאלה הנ"ל בענין העלאת הגירה של השפן והארנבת , בפעם הראשונה אני מרגיש די נבוך אם התשובות.
יש האומרים הארנבת מעלה גרה על ידי אכילת צוואה.
ולגבי השפן כנ"ל רק שאינם מזהים אותו כשפן הסלעים , אלא כארנבון (שבכלל שייך למשפחת הארנביים..).
אחרים אומרים שהשפן נכחד.. (כיצד מצווה מהתורה מצוות לא תעשה יכולה להיכחד?)
לי זה נראה מוזר ונסיון לטייח...
כיצד פותרים זאת?
מה ההשקפה המקובלת בנושא?
אשמח לתשובה רצינית.
בברכה



מה דעת הרב בעניין , כיצד ניתן לפתור בעיה זו?

התשובה

הרב יהודה הלוי עמיחי | 2/1/2013 2:37:59 AM
בס"ד

שלום וברכת ד´

הנני מצרף לכבודו את תשובת הרב שרידי אש, שהיה מגדולי המשיבים בדור האחרון, והרבה מהנהגותינו היום מבוססות על פסיקותיו המיוחדות. וז"ל.

שו"ת שרידי אש חלק ב סימן יז

ב"ה, י"ז בשבט, תשי"ט, מונטרה
למר ל´ צוקרמן היקר
אני מאשר את קבלת מכתבו ויואל נא לסלוח על איחור תשובתי שנתעכבה מחמת חולי.

להערת כבודו על הפסוק ויקרא י"א, ו´ "ואת הארנבת כי מעלת גרה היא", שידוע כי הארנבת אינה מעלת גרה - על דבר זה כבר עמדו מפרשים שונים. הרב הירש בתרגומו לתורה, הטיל [עמוד שצב] ספק בזהותה של הארנבת שבתורה עם ה - Lievre או האזע.

לדעת אברהם אבן שושן הארנבת היא מין חיה המצויה בארצות המזרח, ואין זו הארנבת שבארצות המערב, וארנבת שבארצות המזרח היא באמת מעלה גרה. ואחרים, כמו ר´ דוד צבי הופמן, ראש בית המדרש לרבנים בברלין, בפירושו לויקרא, אומר, כי התורה לא נתכוונה לסימניה האנטומיים של הארנבת (שהיא חסרה את הארבעה תאים בקיבה של מעלי הגרה) ונתנה רק סימן חיצוני, היינו שהארנבת מניעה את לסתותיה בדומה למעלי גרה, ועל ידי כך היא נראית לעין כמעלה גרה. התורה רצתה למנוע טעות, כי ע"י המראה החיצוני היא נראית כמעלה גרה ואפשר לטעות ולחשוב אותה לחיה כשרה. והוא הדבר גם בשפן (ועי´ בפירושו זה, תרגום עברי, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים). וכל החוקרים החזיקו בדעה זו של רד"צ הופמן. עי´ למשל בספר החי של התנ"ך למר יהודה פליקס, תל - אביב, תשט"ו, הוצאת סיני.

ובספר כתבי הרב ד"ר יוסף זליגר מחזיק מחברו בדעה, כי הארנבת והשפן הם מיני גמלים. וכי המתרגמים השונים נגררו אחרי המתרגמים היוונים הקודמים, שטעו בתרגום שמות אלה. בדעה זו החזיק גם ר´ אהרן מרקוס בספרו ברזילי. אבל יותר נראית דעתו של רד"צ הופמן, שמוכיח אותה בראיות בלתי מעורערות.

שמחתי לראות כי כבודו עוסק בלימוד התורה, שהיא חיינו ואורך ימינו. וטוב שיסביר לידידו שחלילה לחשוב כי התורה טעתה ח"ו. אדרבא, כל המדענים, ללא יוצאים מן הכלל, מודים שתיאורי התורה של מיני בעלי חיים הם מדויקים ונכונים, ויש רק להטיל ספק בידיעותינו, אבל לא ח"ו באמיתתה של תורתנו הקדושה. ושלום למר ולכל אשר לו, וברכה והצלחה במעשיו.

מוקירו מאד
יחיאל יעקב וויינברג

גם בעניין השפן עיין בספר פזיולוגיה של בע"ח שם מובא שלשפן אמנם יש ארבע קיבות, כיוון שאינם יכולים לאכול את כל האוכל בבת אחת, והרי זה כמעלה גירה. מלבד מה שהבאנו לעיל בשם השרידי אש.

בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון
toraland whatsapp