שאלות בהלכה

התשובה

1) כתב ר' עובדיה מברטנורא (מסכת עבודה זרה פ"א מ"ב):
"לאחר אידיהן מותר - וכן הלכה. ובגולה שאין אנו יכולים להעמיד
עצמנו מלישא וליתן עמהם, שעיקר פרנסתינו מהם, ועוד משום יראה,
אינו אסור אלא יום אידם בלבד. והאידנא נהוג עלמא היתר אפילו בכל
יום אידם, משום דקים להו לרבנן בגווייהו דלא אזלו ומודו. ]דכל הני
דאתסרי בזו המסכתא מיירי בעובדי אלילים וע"ז ממש[". ומזמן הש"ס
קיים החילוק בין ישראל לגולה.

2) אסור לסחור עימם ביום אידם.

3) פרט להשבת אבידה, השבת גזילה/ גניבה/ משכון/ פקדון צריכה
דעת בעלים ואין מספיק בהשבה לחצר המשתמרת, וע"כ תעשה כפי
שהצעתי לך.

3*) הגמ' בביצה אומרת שגזל ואינו יודע את מי גזל יעשה בהם צרכי
רבים, וע"כ תתן צדקה לישיבות או לבית כנסת.

4) אם הוא גרם לו נזק ע"י השהיית הגנבה אצלו והוא רוצה לפצותו

על כך אין זה בכלל רבית, אלא חיוב מדיני שמים ברם נזיקין.

5) כל מריחה אסורה מהתורה. הסברה שאם משפשף עד שהמשחה
נבלעת בעור אינה מוסכמת. לא ניתן להקל בכך.

6) לא ברור כלל שאלו תיבות יתכן שהגרשיים באו להדגיש מילה
מסוימת כמקובל בכתיבה עד לפנ דור. בפשטות תרגום המילה מרן
הוא מורנו. בדר"כ אצל ספרדים הוא משמש ככינוי לשו"ע אבל
אשכנזים וספרדים רבים נוהגים לכנות כך את רבם העיקרי.

7) אין לטוס בת"ב אא"כ יש הכרח גדול מאוד לכך.

8) מותר, אולם ראוי שהישיבה תהיה נפרדת ובתנאי שתוכן ההופעה
הוא תוכן חיובי ונקי מדברי עבירה.