טענות ה"אקדמיה" כנגד הרמב"ם

השאלה:

שלום לכת"ר.
כידוע ישנם גורמים רבים באקדמיה הסבורים שהרמב"ם לא האמין
בהשגחה פרטית (למשל, פרופסור אליעזר שבייד, פרופסור אסא כשר
ועוד). נראה לי שהם למדו את זה מפרופסור לייבוביץ ז"ל שהבין
כך את הרמב"ם במורה נבוכים בהתייחס לדברי הרמב"ם שההשגחה
הינה היחס של המאמין כלפי הקב"ה והמאמץ של המאמין לעבוד את
ה'. אע"פ שלי נראה שלייבוביץ טעה בעניין זה מכיוון שהוא לא
התייחס לעיקרי האמונה בהם מדבר הרמב"ם בפירוש על עניין שכר
ועונש. אולם גם אם נעיין במורה נבוכים עצמו ללא ספריו האחרים
של הרמב"ם נראה לי שהרמב"ם איננו שולל את ההשגחה הפרטית
רק מעודד את האדם לדבוק בה' גם במצבים של "הסתר פנים",
למשל, הרמב"ם מביא מצב שבו התכנסו הרבה אנשים לספינה
והספינה טבעה והוא שואל - "האם נראה לך שהדבר הזה במקרה "
ועונה שלא אלא כפי שנתחייבו חלילה או להיפך נגמלו כפי שזכו
וזוהי ראיה שהרמב"ם האמין בהשגחה פרטית גם לפי ספר מורה
נבוכים עצמו. אבקש לדעת דעת הרב בקצרה בעניין זה.

בכבוד התורה,

התשובה

הרב יעקב אריאל |

לפרופסורים יש דעה קדומה ולכן אינם אובייקטביים
לעומתם עיין בספרו החדש של הרב יהונתן בלאס מנופת צוף המוכיח
שהרמב"ם האמין בהשגחה פרטית

toraland whatsapp