התשובה
הבעיה העיקרית בעשיית מטבע היא יציקת הדמות הבולטת על המטבע. אמנם כך נאמר בשו''ע (יו''ד סי' קמא סעי' ז):
יש מי שאומר שלא אסרו בצורת אדם ודרקון אלא דוקא בצורה שלימה בכל איבריה, אבל צורת ראש או גוף בלא ראש, אין בה שום איסור לא במוצאו ולא בעושה.
ומוסיף הרמ''א: 'וכן נוהגין'. אף על פי כן, למעשה החמירו הפוסקים, וכך מביא 'פתחי תשובה' (יו"ד סי' קמא ס"ק י):
עי' בשאילת יעב''ץ ח''א סימן ק''ע על מעשה שהיה באמשטרדם בעת שנתקבל הרב מהר''ר אלעזר ז''ל לאב''ד שם עמד איש אחד והוציא מוניטין שלו בעולם דהיינו שהדפיס מטבע כסף בדמות צורתו והיה תבנית ראש עד החזה עם פרצוף פנים שלם בולט. והאריך לבאר שזה איסור גמור מוחלט ויש בזה איסור כפול הא' לא תעשה של תורה לא תעשון אתי וגם משום חשדא דאסור אפילו באחרים עשו לו וטעמא דרבים לא שייך הכא דמטבע מיבדר בעלמא ומצנעי ליה ואף דהרא''ש כתב שראש בלא גוף אין איסור לא בעושה ולא במוצא כוונתו על ראש שלם אטום בלי צורת פנים ניכרת כה''ג ודאי לא סגי בלא גוף אבל ראש וגוף בהדדי בדמות אדם שלם אף על פי שאין הצורה ניכרת בתבנית הפרצוף אלא כגולם אעפ''כ נראה הגוף אדם בקומה זקופה ואסור. אכן פרצוף פנים דאדם גרידא פשיטא דאסור ואף דיש סוברים דמטבעות מבוזים הם קשה לסמוך ע''ז להקל דהרי עינינו רואות דמכובדים הם ועוד שדעת הרשב''א דאין חילוק בין מכובדין למבוזין בצורת אדם והסכימו לדבריו ע''ש שהאריך בזה.
וכך כותב הראי''ה קוק זצ''ל (שו''ת דעת כהן, סי' סה): 'אבל מה נעשה שבאו גדולי האחרונים וסתמו עלינו את דרך ההיתר בזה'. וראה דיוניהם של הרבנים הראשיים לישראל זצ''ל, המובאים בקובץ תחומין: הרב הרצוג (ב, עמ' 167) הרב אונטרמן (ג, עמ' 323) הרב עוזיאל (טו,עמ' 425), שמצאו בדוחק היתרים שונים לקיים צורות שונות, ובתנאי שיעשום גויים.
מעבר לבעיה זו, אין כלל בעיה של כניסה למבואות המטונפים עם המטבע. וראה בדברי שו''ת 'בצל החכמה' (ח"ו סי' קכד) ושו''ת 'ציץ אליעזר' (חט"ז סי' לא), שדנו בשאלה האם מותר להכניס את השטר שמופיע עליו הרמב''ם וקטעים מחיבוריו למקומות מטונפים, וכל דיונם הוא רק על דברי התורה המופיעים בשטר (וגם בזה, מסקנתם שיש להתיר, בסייגים שונים).
לגבי השאלה האם ראוי למדינה להוציא שטרות עם תמונות החכמים, אין מדובר בשאלה הלכתית כי אם בשאלה חינוכית וערכית. שאלה מעין זו ראויה להישקל בכובד ראש, ומתוך התייעצות עם חכמים רבים וגדולים, כדי להחליט האם יש בזה תועלת וכבוד לחכמי התורה ולומדיה או שמא פחיתות כבוד וזלזול בהם.
