קידושא רבא בבית הכנסת לפני סעודת שבת

השאלה:

לכבוד הגר"י אריאל
שלום וברכה

אבקש לדעת כיצד לנהוג במקרה בו אני מארגן קידוש בביהכ"נ בשבת אחרי מוסף, או משתתף בקידוש כזה ]ואינני מעוניין להימנע מאכילה, או למעט בה[. לצערנו כרגע אין לנו רב לביהכ"נ וליישוב ולכן אני פונה ומבקש מכת"ר להנחותנו מהי דרכה של תורה.

לפי מה שראיתי יש כאן כמה בעיות, שהרי לדעת פוסקים רבים טוב [וי"א אף חובה] שהקידוש יהיה במקום הסעודה על הפת (ערוה"ש רעג, ח; כה"ח שלד, ה, וראה משנ"ב רעג, כה וכן בביאו"ה שם), ובנוסף הרי יש מהמתפללים ששבעים מאכילתם ולא אוכלים סעודת שבת לתיאבון (ביה"ל סי רמט ד"ה מותר), וגם נכנסים בכך לספיקות של חיוב ברכת המוציא וברכת המזון (משנ"ב קסח, כד; אגר"מ או"ח ג, לב, ועוד). ובנוסף יש כאן ספיקות נוספים (דין לחם משנה על עוגות שמובא בקיצוש"ע עז, יז; הדיון האם שתיה קלה נפטרה מברכה כאשר המתפלל שתה רק מעט יין כמובא בביאו"ה קעד ב, ונוסף לזה דעת החיי"א נה, ה שרק כאשר קבע סעודתו על היין נפטר מברכת שאר משקין; דעת הגרי"ש אלישיב שמיץ ענבים אינו פוטר משקים; נוסף לזה העניינים המובאים בא"ר סי רח, כ, וכן בשלחן שלמה רפט, סק"ד).
חשבתי לפיכך להביא לקידוש חלות קטנות ולעשות עליהם לחם משנה [ואולי אף לעודד את הציבור לעשות כך]. אמנם התלבטתי שאולי יש מקום לפקפק בזה, שהרי מצאנו שבסעודת היום צריך לאכול מאכלים טובים יותר מבסעודת הלילה (ערוה"ש רפט, א-ב), וגם מובא שטוב לאכול בה שני תבשילין (מג"א ריש סי רמב בשם הזוהר) ודגים (מג"א שם), וחמין (רמ"א סו"ס רנז), וכל זה הרי לא קיים בדר"כ בקידוש שעושים בבית הכנסת?

אך אולי ניתן להשיב ולומר שעניינים אלו של אכילת חמין ודגים וכו אינם עדיפים מהרווח שיש כאן שאוכל סעודת שבת בשמחה ובדיבוק חברים וגם יוצא ידי כל הספיקות שהבאנו לעיל. עוד יש אולי להשיב ולטעון שמכיון שאחרי הקידוש בביהכ"נ הרי יחזור לביתו ושם יאכל סעודה עם תבשילין ודגים וחמין הרי יוצא בזה אע"פ שכבר אכל לפני כן סעודה שניה בביהכ"נ, ויש לזה אולי ראיה מדברי כמה פוסקים [שהרי בפרמ"ג
סי שלד משב"ז א ובשדי חמד אסיפת דינים מערכת ברכות אות יא רואים שאכלו סעודת שחרית חלבית ועיקר הסעודה היתה בצהרים, וראה שו"ת חיים שאל לחיד"א סי עד אות יב וכן רוח חיים לגר"ח פלאגי סי רפט שהביאו המנהג לאכול סעודה קלה בבוקר ואחרי מנחה גדולה לאכול סעודה עיקרית בתור סעודה שלישית וכתבו שזהו מנהג טוב, ושכן נהג החקרי לב, וכן מנהג ליוורנו ומצרים וגיברלטר, ובספר זיו השבת עמ קצב שכן נהגו בגליל העליון שבהונגריה לפני השואה (אמנם בספר מנוחה נכונה פ"א הערה ח כתב שאינו מנהג יפה, וכ"כ בדברי ישראל לרב וולץ ח"א סי פו, וראה בשש"כ פנ"ד, הערה סא)].

לסיכום: אשמח לקבל דעתו דעת תורה כדי לדעת כיצד לנהוג למעשה האם טוב לעשות לחם משנה על חלות כאשר עורכים קידושא רבה בבית הכנסת לאחר תפילת מוסף? אודה מאוד לרב אם יתייחס לסברות שהבאתי.

יבורך הרב בכל מילי דמיטב, ויזכה להפיץ מעיינותיו חוצה מתוך בריאות ושפע לו ולכל בני ביתו
שמואל ישמח

התשובה

הרב יעקב אריאל |

רצוי לקבוע בתקנון שהקידוש יהיה מצומצם באכילתו קצת מזונות, או קוגל אחד דג מלוח מסוג אחד ולא יותר, כדי שבבית כ"א יאכל סעודה שניה לשובע.
קידוש גדול יותר שיוצאים ממנו שבעים- מחייב נטילת ידים וברכת המזון גם כשאין לחם. אלא שיש צורך בלחמנות לצורך לחם משנה וזו תהיה הסעודה השניה של השבת
בסעודה שלישית יוצאים לחלק מהדעות אפילו במזונות, ואז לא יצטרכו לסעודה נוספת,
אלא שאז יש לסיימה לפני השקיעה אך אם בוצעים על לחם אפשר להאריך בסעודה גם אחרי צה"כ והשעה שלפני חשיכה מתאימה לשירה, לדברי תורה, ולדבקות בה' יותר מהזמן שבין סיום התפילה לסעודה שניה.

 

toraland whatsapp