תורה מגנה ומצלה על תלמידי חכמים

השאלה:

שלום לכת"ר.
בספרו של כבודו "באהלה של תורה" סימן ו הוא כותב "שלימוד התורה יש לו ערך הגנתי" ובסימן צו הוא מביא את דעת החתם סופר "אבל שמירה כדרך שמלכות נשמרים ממלכויות אחרות - גם תלמיד חכם חייב" ובסימן צו ז הוא כותב "ומכיוון שתלמיד חכם הוא מי שבכל רגע פנוי שלו הוא עוסק בתורה" (עפ"י שו"ע יו"ד ס רמג סעיף ה).מכאן יש לשאול:
א. לא ברור כיצד מתיישבת האמירה שלתורה יש ערך הגנתי עם דברי החתם סופר ?
ב.מהסיפא, נובע שספק אם בכלל יש מי שעונה להגדרה זו כיום - האם יש היום באמת מי שכל רגע פנוי שלו עוסק רק בתורה? אין זו אלא מעלת רבי שמעון בר יוחאי וחבריו וגם התורה עצמה אומרת "מי שאין לו אלא תורה גם תורה אין לו" (גמרא).
ג.לפחות לדעת החתם סופר תלמיד חכם צריך להשתתף בהגנת המדינה שכן למדינה יש דין "ראשית צמיחת גאולתינו" והיא שקולה ל"מלכות".
ד. הגדר של תלמיד חכם איננו ברור - האם כל מי שאיננו עם הארץ הינו תלמיד חכם? האם תלמיד חכם הינו מי שתורתו אומנותו? האם הגדרה זו משתנה בהתאם לנסיבות וליחסיות של הדברים כפי שהוא בעצמו כותב "כל מי שהוא תלמיד חכם ביחס לאחרים"?
בברכת התורה

התשובה

הרב יעקב אריאל |

האתר אינו מיועד לבירורים רוכים ואעפ"כ אענה לך בקצרה.
א. חיוב שמירה על תלמידי חכמים הוא חיוב ממוני אפילו אם הם נשמרים ע"י תורתם.
ב. תלמיד חכם נאמד ביחס למקומו ושעתו והגדרה זו היא הגדרה כוללת.
ג. החת"ס לא דן מצד זה, אלא מצד חיובו הממוני להשתתף עם כולם.
ד. לפי מקומו ושעתו.

toraland whatsapp