תיקון בעל קורא לעומת הלבנת פנים

השאלה:

אני גבאי במנין (אשכנזי) ויש בפי שאלה בענין תיקון טעיות של הקורא.
בתורה "הבעל קורא" (להלן ב.ק.). לעיתים קרובות ובמיוחד בשבתות , הציבור מעיר ממקום ישיבתם לב.ק. ,כפי שמובא בשו"ע או"ח קמב. פעמים ההערות הן על טעמים, מלעיל ומלרע וכו ופעמים על טעיות שמשנות מובן הפסוק.
לפעמים הצעקות יוצרות בלבול אצל הב.ק. וגם הציבור מפסידים מילים מתוך הקריאה כתוצאה מהצעקות. כדי למנוע בזיון בהכנ"ס, התקנו שרק המומחה שליד הב.ק. רשאי להעיר, ואמנם הצעקות לרוב נעלמו, אבל עדיין יש ורצף הקריאה נקטעה והב.ק. מתבלבל ופעמים גם מתבייש.

לאחרונה היה אירוע עצוב, שבו נער חילוני יתום מאבא, שקירבנו אותו לקהילה, בגיל 15 עלה לבר מצווה והתבייש ונפגע כ"כ מההערות שהוא ירד באמצע בדמעות ולא חזר אלינו. התחושה הקשה ממקרה זה מביא אותי לשאול מספר שאלות מכב"ת:
א) האם מותר (או מצוה) לשתוק ולא להעיר על טעות בקריאה היכא שיש חשש גבוהה להלבנת פנים, כמו שמובא בטור בשם המנהיג באו"ח קמב?
ב) האם הדין שונה כאשר קיים רק חשש נמוך להלבנת פנים?
ג) האם שי הבדל בין טעות שאינו משנה ענין וטעות שמשנה ענין ?
ד) האם יש הבדל בין נער או מבוגר לענין זה ?
ה) האם עדיף למנות ב.ק. מומחה אחד בלבד ובכך למנוע מחברי הקהילה הרבים שמבקשים לקרא בתורה, למרות שאינם בקיאים?

התשובה

הרב יעקב אריאל |

א) ב) ראוי שלא לגרום כלל להלבנת פנים.רק אם הטעות משנה את המובן צריך לחזור ולקרוא נכון, ואז צריך לחשוב איך לעשות זאת בדרך שאינה מביישת. מן הראוי שהעומד ליד הבעל קורא ידע את ההלכה היטב, יעצור את הקורא ויאמר, לא בגערה, לקורא חזור ממילה זו או מראש הפסוק הזה, ועדיף שזה יהא הרב של בית הכנסת. כשאין שינוי במובן אין לתקן זה רק מבלבל את הקורא

ג) יש הבדל על איזה טעות צריך לחזור, עי' ברמ"א ובמשנ"ב קמב, ב.

ד) אין הבדל כיון שצריכים כולם לצאת ידי חובה בקריאה זו.
ה) זה שייך לסדרי הקהילה, וצריך לעשות בדרך שהרוב רוצה ובלבד שגם אלה שאינם בקיאים יקבלו על עצמם שיתקנו את טעויותיהם.

toraland whatsapp