תפילת "אל מלא רחמים" - אמירתה בשבת לפני יום השנה

השאלה:

שלום, אני בחודש י"ב של האבלות על אבי מורי הכ"מ. אני אשכנזי. 1. כל שנה הולכים אחד מימי חנוכה לבתי הנשואה ומדליקים נרות עם הנכדים ועושים סעודה. האם בשנת האבל אפשר לעשות? אם כן יש הגבלות, למשל לגבי לשיר וכדומה? האם יש הבדל אם זה יהיה בביתי? 2. לגבי א-ל מלא רחמים (עם הספר תורה ביד) א. בשבת לפני הי"ב חודש, מתי עושים ? לאחר מפטיר ולפני הפטרה? במנחה? אם במנחה, צריך לעלות שוב לתורה או אין קשר? ב. היארצייט ביום שלישי. האם עושים בנוסף ביום שני שיש קריאת התורה?

התשובה

אהוד אחיטוב | כ"ז כסלו ה'תשע"ט

ב"ה כ"ז כסלו ה'תשע"ט – נר שלישי של חנוכה

לכבוד

 

ברוך מגנהייים

 

שלום וברכה וכל טוב וחנוכה שמח

 

מצ"ב תשובות לשאלותיך, בענייני אבלות ותפילת "א-ל מלא רחמים" לפני יום השנה לפטירת אביך ע"ה.

 

תשובה לשאלה א':

כיוון שאתם רגילים ללכת כל שנה לעשות סעודה משפחתית בחנוכה, אתה רשאי ללכת גם בתוך י"ב חודש לסעודה המשפחתית גם אם זה לא בביתכם, ומן הראוי לשיר שם זמירות חנוכה

 

תשובה לשאלה ב':

באופן עקרוני, המנהג היה לעשות הזכרת נשמות בציבור אחרי קריאת התורה, אך בהרבה מקומות מנהג זה השתכח ואחד ההסברים לכך שחששו שזה יעורר את הבכי בשבת, ויתכן שהמנהג פחות נפוץ משום שקיימת סברא שבמקומות שהאבלים יכולים להגיע לקברי אבותיהם הם אינם צריכים לומר תפילה זו בשבת. כיוון שתפילת "א-ל מלא רחמים" היא חלק מהתפילה שאומרים בעת עלייה לקבר ביום היארצייט, ולכן אם הם יעלו לקבר ביום היארצייט, אז אין צורך לומר אותה פעם נוספת בשבת.

אולם גם כיום, ישנם אנשים שבשבת לפני יום השנה על הוריהם הם לוקחים בעצמם את ספר התורה לאחר קריאת התורה ודווקא במנחה בשבת ולפני החזרת הספר ואומרים בשקט "א-ל מלא רחמים" ומעבירים את הספר לש"ץ. והם עושים זאת גם אם לא עלו לתורה באותה קריאה. ובוודאי שאין מנהג שהאבל עולה פעמיים לתורה בשבת שלפני יום השנה (למרות שאין בכך איסור – אך אין שום מנהג כזה).

כמו כן נראה שאופן פשוט מי שעושה כן בשבת אינו צריך לאומרה פעם נוספת ביום חול. כמו כן אם היארצייט בחנוכה, אז לא אומרים תפילת "א-ל מלא רחמים" לא בשבת ולא בבית העלמין.

 

בברכת התורה והארץ

אהוד אחיטוב

 

toraland whatsapp