לקיחת בקבוקי פלסטיק ממתקן איסוף

השאלה:

האם מותר לקחת בקבוקי פלסטיק מ"מיתקן המיחזור"?

התשובה

הרב אהוד אחיטוב |

תשובה קצרה: בקבוקי פלסטיק משעה שהונחו בתוך מיכל האיסוף, נכנסו לרשותה ולבעלותה של החברה האחראית על מיחזור הבקבוקים. לפיכך לא ניתן לקחת בקבוקים או חפצים אחרים ממיכל זה בלא הסכמה עקרונית מבעלי החברה.

 

תשובה מורחבת: המיכלים לאיסוף בקבוקים, נחשבים לכלים של החברה למיחזור בקבוקים. חברה זו קיבלה את הזיכיון לאסוף בקבוקי פלסטיק מסוגים שונים ולמחזר אותם, ולצורך זה היא הניחה מיכלים המיועדים לכך בהסכמת הרשות המקומית/עירונית שמוסכמת לתת רשות כזו. לפיכך, כל חפץ שהונח שם לצורך מיחזור, מיד זוכה בו חברת האיסוף עפ"י ההלכה ש"כלי של אדם קונה לו בכל מקום שיש לו רשות להניחו..." [1].

לדעת הרבה פוסקים דינם של כלים אלו כדין "חצר המשתמרת", שאם הכניסו לתוכה חפץ כמתנה עבור הבעלים, הם זוכים במתנה זו, אף אם בשעת הכנסת החפץ הם כלל לא ידעו שהחפץ נכנס לחצרם. כפי שפסק השו"ע ש"חצירו של אדם קונה לו שלא מדעתו אע"פ שאינו עומד שם כיון שהגיע המתנה לחצירו כאילו זכה בה אחר".

היות וסתם כלים מוגדרים כ"חצר המשתמרת"[2] ומדין כלים אלו לומדים שכל חצר המוקפת מחיצות ויש דלת לפתח שלה, אע"פ שאינה נעולה במנעול, חשובה כ"חצר המשתמרת". אם כן הוא הדין מיכלי האיסוף, הרי הם מתוחמים במחיצות, יש להם מכסה או דלת אע"פ שאינם נעולים במנעול - כפי שעיננו רואות, ש"ילדים וילדות משחקים ברחובותיה" ויוצאים ונכנסים לתוך המיכלים - מ"מ הם עדיין מוגדרים כ"חצר המשתמרת". משום כך, כשאדם מניח בתוכם בקבוקי פלסטיק למיחזור זכתה בהם חברת המיחזור.

אכן יש הסוברים שחצר המשתמרת נחשבת רק אם היא נעולה במנעול, שאם לא כן היא נחשבת כ"חצר שאינה משתמרת". אך גם לפי הבנה זו עדיין קיימת יכולת זכייה לבעלי המיכלים, לפי חלק מהפוסקים. שאמנם לפי השו"ע[3] לא ניתן להקנות חפצים ב"חצר שאינה משתמרת" אלא אם כן בעלי החצר, שבמקרה זה אלו בעלי החברה, יעמדו בכל פעם שמביאים להם חפצים, ויאמרו שחצרם זכתה להם - דבר שכמובן אינו מעשי. אך לדעת הרמ"א[4] די בכך שנותן המתנה יעמוד בסמוך לחצר או לכלי בשעת הקניין, ובכך זוכה כבר הקונה שהוא בעל החצר. וכשנשווה זאת למקרה שלנו, בשעה שאדם מניח את הבקבוקים, מטבע הדברים הוא עומד בסמוך למיכל. ממילא כבר זוכים בעלי החברה בבקבוקי הפלסטיק אף לדעת הפוסקים שמגדירים את מיכלי האיסוף כ"חצר שאינה משתמרת", דבר שכאמור אינו מוסכם על כולם.

 

מסקנה:

מיכלי האיסוף הם כלים של בעלי החברה למחזור בקבוקים, והם הוצבו ברחובות הערים בהסכמת הרשות המקומית המוסכמת לכך. לפיכך, כל מי שמניח בתוכם בקבוקי פלסטיק וכדו' נחשב כאדם שנותן מתנה בתוך כליו או חצרו של אדם שהונחו שם ברשות. בעלי החברה זוכים באותם בקבוקים. לפיכך, אם אדם רוצה להוציא בקבוקי פלסטיק לכל שימוש שהוא, נראה שהוא צריך לקבל הסכמה עקרונית מבעלי החברה.                                  



[1] עפ"י מס' ב"ב פה ע"א, רמב"ם הל' מכירה פ"ד ה"א, שו"ע חו"מ סי' ר סעי' ג

[2] כפי שכתב נתיבות המשפט (חו"מ סי' ר ס"ק ג עפ"י רש"י קדושין מד ע"ב ד"ה ניעור)

[3] חו"מ סי' רמג סעי' כ-כא

[4] חו"מ סי' ר סעי' א בהגה

toraland whatsapp