על זיהוי מיני צמחים בהלכה

התשובה

מכיוון שהזיהויים הם חלקם לפי המציאות, דהיינו פרשנים פירשו את המשנה כיוון שהיו להם הכללים ההלכתיים של טעם העץ ושל צורת הפרי והעלים, (כמבואר בדברי הרמב"ם הל' כלאיים פ"ג), לא שהם מפרשים לפי מסורת העוברת מדור לדור.  מכאן שבאופן מעשי אין ללמוד הלכה למעשה מדברי הפרשנים, אלא צריך לבחון כל עץ לפי הכללים ההלכתיים. אם הוא עומד בכללים ההלכתיים, אפשר להרכיב, ואם לא – אין להרכיב, אע"פ שלפי תרגומים או פרשנים מסוימים זאת הרכבה מותרת. אומנם יש מקום גדול לחפש ולמצוא את הפרשנויות השונות, אבל רק כדוגמה והבנה, וכאמור להלכה אין משמעות לפרשנויות השונות אלא א"כ זה עומד בתנאי ההלכה של הגדרת המין בכלאיים (טעם, צורת פרי וצורת עלים). נכון שגם בכללים אלו יש דעות שונות להסביר מי דומיננטי יותר ומי פחות, ונחלקו[1] בזה הרמב"ם (שם) והר"ש.[2]

לשאלתך יש לראות את שני העצים שאתה מציע, לבחון אם הם דומים לפי ההגדרות ההלכתיות ולהכריע. גם בימינו אפשר להחליט אילו עצים אפשר להרכיב,[3] שהרי התורה ניתנה לבני אדם.

[1].     ר' אמונת עתיך 99 (תשע"ג), 'פסיקה במצוות התלויות בארץ', עמ' 62-52.

[2].     ר"ש, כלאים פ"א ה"ה.

[3].     עיין חוקות שדה, לגרח"ז גרוסברג, תלמי שדה אות יז.