"שהחיינו" על אכילת ריבת אתרוגים בט"ו בשבט

השאלה:

יש שנהגו להכין מרקחת מאתרוגים (להלן: "ריבה") של ארבעת המינים, איזו ברכה מברכים עליה? והאם ניתן לברך "שהחיינו" כשאוכלים אותה בפעם הראשונה? כמו כן האם נכונה הטענה שאתרוגים המיועדים לד' המינים, מרססים אותם באופן חריג, ולא כדאי להכין מהם ריבת אתרוגים כי "חמירא סכנתא מאיסורא"? 

התשובה

הרב אהוד אחיטוב | שבט תשע"ג

תשובה קצרה: 

כאשר חתיכות האתרוג ניכרות ניתן לברך על הריבה "בורא פרי העץ", אולם אם לא ניכרות בה חתיכות האתרוג, מברכים על הריבה "שהכל נהיה בדברו". "שהחיינו" - לא ניתן לברך על ריבת-אתרוגים אחרי סוכות; כיוון שכבר בירכו "שהחיינו" על האתרוגים כאשר ראו את האתרוגים כשנטלו אותם בפעם הראשונה עם הלולב בחג-הסוכות.  בנוגע לריסוסים; מבירור שעשינו אצל מגדלי האתרוגים, ניתן לומר, שלא צריך לחשוש להכין ולאכול ריבת-אתרוגים; כיוון שמרססים אותם כמו פירות אחרים. הריסוס מסתיים בדרך כלל חודש לפני הקטיף ועוצמתו כבר פגה במשך הזמן. ג. כיוון שבכל מקרה מקובל להרתיח את האתרוגים שלוש פעמים במים להפגת המרירות, נעשה להם חיטוי טבעי.

 

תשובה מורחבת:

הברכה שמברכים על ריבת אתרוגים:

כידוע, פירות האילנות שניתן לאוכלם דווקא ע"י בישול, אם לאחר הבישול ניכרות עדיין חתיכות-פרי - ברכתם "בורא פרי העץ" (שו"ע סי' רב סעי' יב). אמנם אם הפירות מרים ביותר, וראויים לאכילה רק אחר שממתקים אותם ע"י בישול או בסוכר וכדו', ברכתם "שהכל" (מג"א סי' רב ס"ק ה). אולם אתרוג שרוקחים אותו בדבש או סוכר, ברכתו "בורא פרי העץ", כיוון שהוא נחשב פרי לעניין הפרשת תרו"מ, וכמו כן התורה מכנה אותו "פרי עץ הדר", לפיכך הוא נחשב כ"פרי עץ" לעניין ברכה (עפ"י שו"ת פנים מאירות ח"א סי' סה, שו"ת מהר"י אשכנזי סי' ט). אמנם בפוסקים מובא טעם נוסף, והוא שדעת הנוטעים שהוא ייאכל באופן כזה (כף החיים או"ח סי' רב ס"ק נה), אך בימינו טעם זה אינו שייך, כיוון שכוונת הנוטעים המוצהרת היא לגדל אותם עבור קיום מצוות נטילת ד' המינים. אולם בריבת אתרוגים שכבר לא ניכרות בה חתיכות-פרי, נחלקו הפוסקים ולמעשה צריך לברך "שהכול" (מ"ב סי' רב ס"ק מב, כה"ח ס"ק נז-נח).

 

ברכת "שהחיינו" על ריבת אתרוגים:

לגבי ברכת "שהחיינו" על "ריבת אתרוגים" חדשה - יש הסוברים שלא שייך לברך כלל "שהחיינו" על אכילת אתרוגים, שכיוון שניתן להשאירם על העץ משנה לשנה, כבר לא ניכר אם האתרוג מגידולי השנה החדשה, או מגידולי השנה שעברה (שו"ת כתב סופר סי' כג, שו"ת שער אפרים סי' לה, משנ"ב סי' רכה ס"ק טז). אמנם דעת הרבה פוסקים שניתן לברך "שהחיינו" על אתרוגים חדשים,כיוון שבפועל ניכר עליהם שהם האתרוגים של השנה החדשה. אך כל זאת בתנאי שאוכלים אותם לפני סוכות. אמנם לאחר סוכות לא ניתן לברך עליהם "שהחיינו", כיוון שברכת "שהחיינו" בעת נטילת הלולב, פוטרת גם את ההודאה על הפרי החדש (שו"ת לקט יושר עמ' קמט, שו"ת הלכות קטנות ח"א סי' רלג, שו"ת האלף לך שלמה או"ח סי' צב, בן איש-חי שנה א פר' ראה יא, כה"ח סי' רכה ס"ק מג, שו"ת מהר"י אשכנזי סי' ט). אכן יש פוסקים הסוברים שניתן לברך "שהחיינו" גם אחרי סוכות, כיוון שיש שמחה חדשה באכילת האתרוגים, ולדעתם ברכת "שהחיינו" על מצוות המתחדשות בזמנים מסוימים בשנה (סוכה, ד' המינים, שופר וכדו'), אינה פוטרת מברכת "שהחיינו" על הנאת האדם בעת אכילת הפרי החדש (מור וקציעה על הטור סי' רכה ד"ה גם י"ל עוד על פרי). אך למעשה פוסקים כדעת הסוברים שאחרי סוכות אין לברך "שהחיינו" על אתרוגים, ובמיוחד שמדובר במרקחת, שיש פוסקים הפוטרים אותה מ"שהחיינו" כיוון שלא ניכר עליה שהיא מהשנה החדשה (בדי השולחן סי' סג ס"ק ב).

toraland whatsapp