הקפת המזבח בחג הסוכות

התשובה

מצוות ערבה היא הלכה למשה מסיני,[1] והיא כוללת בתוכה את הקפת המזבח. נחלקו בחז"ל ובראשונים אם מקיפים בערבה בלבד או גם בלולב,[2] וכן אם הכהנים בלבד הקיפו את המזבח[3] או גם ישראלים,[4] ועוד  נחלקו לגבי צורת ההקפה – אם מסתובבים סביב המזבח או שמקיפים בעמידה סביב המזבח.[5]

לדעה שמקיפים את המזבח בהליכה סביב המזבח, יש לדון מהו כיוון ההקפה. מסתבר שגם כאן קיימת ההלכה הכללית במקדש: 'כל פניות שאתה פונה לא יהיו אלא דרך ימין'.[6] השאלה שיש לדון בה היא: מה מוגדר 'דרך ימין' כאשר מהלכים סביב דבר כלשהו, כגון המזבח? מצד אחד, מתבקש לפנות כבר בתחילת המסלול לימין (נגד כיוון השעון); ומצד אחר, כאשר הולכים בכיוון זה, שאר הפניות במסלול נעשות לשמאל, ואם כן לכאורה יש מקום להעדיף ללכת תחילה לשמאל, כך שהפניות הבאות תהיינה לימין (בכיוון השעון).

יש לפשוט את הספק ממקור הלכה זאת בגמרא ביומא (נח ע"ב), מהפסוק על הים שעשה שלמה:

עומד על שני עשר בקר, שלשה פונים צפונה, ושלושה פונים ימה [מערב], ושלשה פונים נגבה [דרום], ושלשה פונים מזרחה, והים עליהם מלמעלה וכל אחוריהם ביתה (מלכים א ז, כה).

הכתוב מנה את סדר הפרים כמתבונן מבחוץ, ועובר מן הצפון למערב, נגד כיוון השעון. כמו כן מצאנו בכהן שעולה לחטא את המזבח עם דם החטאת, שעולה ומקיף את המזבח נגד כיוון השעון.[7] גם לגבי הקפת הר הבית בדרך ימין[8] מפרש הרמב"ם (שם) שהנכנס בשער שושן במזרח פונה לשער טדי בצפון. וכן בזמן הזה בהקפת ההושענות בבית הכנסת הולכים נגד כיוון השעון.^[9]

אומנם מדברי רש"י[10] משמע שהליכה 'דרך ימין' זקוקה לתנאי נוסף, והוא שלאחר הפנייה הראשונה לימין ההולך מפנה כל הזמן את פניו לכיוון המרכז ומתקדם אל צידו, כך שכל הילוכו הוא לצידו הימני, וכלשונו בשבועות שם: 'שהלכו דרך ימין כשפניהם לחלל העיר הלכו תמיד לצד ימינם עד שהקיפו את כולה'.[11] אולם מסתימת שאר הראשונים והפוסקים משתמע שההליכה בדרך ימין נעשית כמקובל, כשפני הצועד אל כיוון התקדמותו, ו'דרך ימין' מתבטאת בכך שבוחרים מלכתחילה מסלול היקפי מימין. ובשו"ת 'אבקת רוכל'[12] נראה שהבין שזוהי גם דעת רש"י, עיין שם.

סיכום

הקפת המזבח בסוכות נעשית בהליכה נגד כיוון השעון.

[1].    סוכה לד ע"א.

[2].    משמעות הכס"מ, הל' לולב פ"ז הכ"ג.

[3].    רש"י, סוכה מג ע"ב.

[4].    משמעות הרמב"ם, שם.

[5].    ראה מחזור המקדש, לחג הסוכות עמ' 47.

[6].    יומא נח ע"ב.

[7].    זבחים נג ע"א.

[8].    מידות פ"ב מ"ב.

[9].    משנ"ב סי' תרס ס"ק ג. וכן ביומא יז ע"א לעניין מניין הלשכות שבלשכת בית המוקד. כך נוהגים לעניין הקפת המת שבע פעמים על פי הסוד (אתרא קדישא ב, יב). בעניין הולכת ספר התורה, ראה ילקוט יוסף, הל' קריאת התורה, שיוליכנו דרך ימין ובחזרתו יחזור בדרך הקצרה; ראה עוד שו"ת הים הגדול, סי' ז.

[10].   רש"י, זבחים נג ע"א ד"ה ובא לו; שם, שבועות טו ע"א ד"ה ואעמידה.

[11].   וראה ס' שערי היכל על זבחים מערכה קנז, שהריטב"א חולק במפורש בעניין זה.

[12].   שו"ת אבקת רוכל, סי' טו.