התשובה
כפי שכתבת ישנם שני צדדים, מחד אימת יום הדין ומאידך המצב
המיוחד שלנו שכבניו של מלך הננו שמחים ביום המלכתו. שני היסודות
הללו שזורים בעבודתנו ובתפילתנו בר"ה, בטעמי התקיעות ועוד. ואנו
מנסים לאחדם כאמור בתנא דבי אליהו רבה (פרשה ג): "עוד אמר
דוד המלך, אני בעולם הזה מה אני, אלא יראתי מתוך שמחתי ושמחתי
מתוך יראתי ואהבתי עלת על כולן, לפיכך כרת לו הקב"ה
ברית"…
וכן בהלכה, מצד אחד ר"ה הוא יום טוב כדברי נחמיה: לכו אכלו
משמנים...ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעוזכם מאידך חז"ל לא רצו
לקבוע תקנה כללית לכל הציבור לומר הלל (שירה) בר"ה. אולם
באופן אישי מי שיודע לאזן בין שתי המשימות מן הראוי שינהג כן ועל
כן אם דרך העבודה והתפילה הזאת פותחת את שערי התפילה של
הציבור היא בהחלט מתאימה וראויה.
