התשובה
נראה לגבי תפילין, שמקור המנהג הוא במעין פשרה בין שתי דעות:
דעה מהגאונים והרא"ש שמניחים תפילין בת"ב, ודעת גאונים נוספת
(שו"ת הרשב"א ח"ז סי' קנה), הראב"ד ומהר"ם מרוטנברג (וכן היה
מנהג אשכז) שאין מניחים כלל תפילין בת"ב, כיום ראשון של אבלות.
והרמב"ם (הל' תעניות פ"ה הי"א) כתב: "ומקצת החכמים נוהגין שלא
להניח בו תפילין בראש" ומשמע שתפילין של יד נהגו להניח. ובשערי
תשובה (תקנה, ס"ק ב) ובשו"ת בצל החכמה (ח"ג סי' פז) הביאו
הרבה אחרונים שנהגו להניח תפילין בתפילת שחרית. וכן בשערי תשובה
שם לגבי טלית גדול. וטלית קטן נהגו ללא ברכה.
וע"כ נראה שלא היה זה מנהג מוחלט להניח דוקא במנחה ולא
בשחרית. ולגבי העדות השונות אין ידוע לי.
מקורות: אבודרהם (סדר תפלת התעניות), ב"י סי' תקנה.
