שעת חיוב הפרשת חלה מבלילה רכה

התשובה

בלילה רכה שאפאה בתנור חייבת בהפרשת חלה,^[1] כשיש שיעור קמח.^[2] ישנו ספק מתי חל חיוב הפרשה בבלילה רכה – אם לאחר עירוב הקמח והמים, כמו בעיסה עבה,^[3] או לאחר אפייה, משום שבלילה נוזלית אינה מוגדרת עיסה.^[4] לדעת בעלי התוספות, שעת החיוב היא לאחר אפייה,^[5] שכן בהיות הבלילה נוזלית 'לא שייך גלגול'^[6] והיא אינה מוגדרת עיסה. גישה זו התקבלה על הפוסקים והם הוסיפו שלאחר האפייה יש לצרף המאפים.^[7] אומנם יש מי שכתב שבלילה רכה נחשבת לעיסה בעודה רכה, ויש להפריש אז.^[8] ניתן לאמץ דעה זו במאפיות, משום שהפרשה לאחר אפייה מצריכה את צירוף המאפים, וצורך זה יכול להביא לתקלה כשיש מאפים רבים.^[9] הרב משה שטרנבוך^[10] כתב להפריש מספק בעוד הבלילה נוזלית ולאחר אפייה, 'וכן בעיה"ק בהכשר העדה החרדית אנו מדקדקין דמזונות שבלילתן רכה להפריש פעמיים'.^[11]

למעשה, יש לנהוג כדעת בעלי התוספות ורוב דעות הפוסקים, להפריש לאחר אפייה ולצרף המאפים יחד באופני הצירוף.^[12]

[1].     שו"ע, יו"ד סי' שכט סעי' ב; רמ"א, או"ח סי' קסח סעי' יד.

[2].     לדעת הרב אברהם חיים נאה, שיעורי תורה עמ' 45, המשקל המחייב בברכה הוא 1,666 גרם; לדעת חזו"א, זרעים, ליקוטים סי' ה ס"ק א, 2,250 גרם; לדעת הרב מרדכי אליהו, התורה והארץ ח"ה עמ' 58–59, 2,400 גרם. מ"מ הפרשה בלא ברכה היא משיעור 1,200 גרם.

[3].     רמב"ם, הל' ביכורים פ"ח ה"ב; שו"ע, יו"ד סי' שכז סעי' ג.

[4].     תורת הארץ, ח"א פ"ד אות צב. על הפרשה לאחר אפייה: ספרי, במדבר שלח פיסקא קי; רמב"ם, הל' ביכורים פ"ח ה"ג; שו"ע, יו"ד סי' שכז סעי' ה.

[5].     ספר הישר, חלק החידושים סי' שמד; יראים, סי' קמח ד"ה תנן; ספר התרומה, הל' חלה סי' פה; תוספות (סנהדרין ו ע"ב ד"ה טחנה; ב"ק צד ע"א ד"ה ואפאה; ב"מ פט ע"א ד"ה יצא; בכורות כז ע"א ד"ה בריש; יבמות מ ע"א ד"ה כיון; פסחים לו ע"ב ד"ה פרט); תוספות רבנו פרץ, ב"מ פט ע"א ד"ה יצא. כ"כ: תוספות הרא"ש, ב"מ פט ע"א ד"ה יצא הלש; ריטב"א, שם ד"ה יצא.

[6].     ספר התרומה, הל' חלה סי' פה. ראה: שו"ת אבני נזר, יו"ד סי' תיג אות ה; חדרי דעה, סי' שכו סעי' ד.

[7].     שו"ת אבני נזר, יו"ד סי' תיג אות ד; תורת הארץ, ח"א פ"ד אות צח; שו"ת מנחת יצחק, ח"ח סי' קט; שו"ת שבט הלוי, ח"ח סי' רמד; שו"ת מנחת שלמה, ח"א סי' סח; שו"ת להורות נתן, ח"ז סי' פב אות ה; דרך אמונה, הל' ביכורים פ"ו הי"ג ס"ק קה; שם, פ"ח ה"ד ס"ק כה.

[8].     שו"ת שארית ישראל (מינצברג), יו"ד סי' מ ד"ה ובעיסה. ראה: ראש יוסף, פסחים לז ע"א ד"ה שם תנו; משנה ראשונה, חלה פ"א מ"ד ד"ה הסופגנין; שם, מ"ה ד"ה עיסה.

[9].     שו"ת להורות נתן, ח"ז סי' פב אות ב.

[10].   שו"ת תשובות והנהגות, ח"ב סי' תקנט.

[11].   יש להעיר על המשך דבריו: 'וכן העלה להלכה הגאב"ד הגאון הגרי"י וייס זצ"ל'. אולי מדובר על הוראה בע"פ, שכן בתשובתו שו"ת מנחת יצחק, ח"ח סי' קט, כתב להפריש לאחר אפייה.

[12].   שו"ע, יו"ד סי' שכה סעי' א.