שלום רב רציתי לשאול: א. מהו הגדר כיום של עני שיכול לזכות במתנות עניים? ב. יש לנו גינה בישיבה תיכונית, וגידלנו שם חיטה, ואנחנו רוצים לתת בע"ה את מתנות העניים (לקט שכחה ופאה). צריך כמובן שיהיו עניים שייקחו (אציין שזו כמות יחסית מועטת). חשבתי לתלות בישיבה שלט שכל מי שבגדר עני (לפרט מה הגדר שם) יכול לבוא ולקצור את הפאה ולקחת את שאר המתנות. ניתן להניח שרוב מי שלומד בישיבות תיכוניות (ואוכל על שולחן אביו) הוא בגדר עני? בהנחה שכן, החיטה הזאת תהיה חייבת בפאה? שהרי אם אין עניים שייקחו את הפאה ו/או אם אין העניים מקפידים עליהם, אין חובה להפריש פאה (כמו שכתב הרמב"ם [בפ"א דין י'?] "נאמר במתנות עניים לעני ולגר תעזוב אותם כל זמן שהעניים תובעין אותן פסקו העניים לבקש ולחזר עליהם הרי הנשאר מהם מותר לכל אדם שאין גופו קדוש כתרומות ואינו חייב ליתן להם דמיהן שלא נאמר בהן ונתן לעניים אלא תעזוב אותם ואינו מצווה לעזוב אותן לחיה ולעופות אלא לעניים והרי אין עניים". וכן כתב "מתנות עניים שבשדה שאין העניים מקפידין עליהן הרי הן של בעל השדה ואע"פ שעדיין לא פסקו העניים מלחזר על מתנותיהן", ובערוך השולחן העתיד [בסימן י"ג סע' כ"ה] מביא את הרמב"ם הזה (האחרון) והוא כותב שם: "... ונראה דה"פ שאנו רואים בחוש שאין מקפידין עליהן וראיה שעברו כמה פעמים דרך עליהן ולא נטלום דממילא הוי כהפקר והכל מותרים בזה ולא אמרינן דילמא יבואו עניים אחרים ויקפידו דמסתמא כשאלו אינם מקפידין גם אחרים לא יקפידו")? ואם כן יש חובה/ניתן להפריש פאה ושאר מתנות עניים, במצב הזה, הם יהיו פטורים מתרומות ומעשרות? גם אין בזה מן הסתם כל כך צורך לעניים שכאן, שהרי הם אוכלים על שולחן אביהם, וזו כאמור כמות די קטנה, וגם הרמב"ם כתב בסוף פ"א שמוסיף על האחד מששים לפי גודל השדה ולפי רוב העניים ולפי ברכת הזרע כיצד שדה שהיא קטנה ביותר שאם הניח ממנה אחד מששים אינו מועיל לעני ה"ז מוסיף על השיעור וכן אם היו עניים מרובים מוסיף ואם זרע מעט ואסף הרבה שהרי נתברך מוסיף לפי הברכה... ואין לתוספת זה שיעור. וכאן זה לא מועיל לעני כנראה ואפי' אם נוסיף זה כנראה לא יועיל לו והעני לאו דוקא ירצה לטרוח ולעשות את כל המלאכות הנחוצות כדי להביא את החיטה למצב שיכול לאכלה או למצב של לחם אם לא בשביל לחדש את קיום המצווה ולהתנסות בתהליך של ההכנה וכיו"ב, אך זה לא משתלם לו מבחינת כמה שזה שווה. וכן רציתי לשאול על דברי הרמב"ם הנ"ל אם בשדה קטנה וכשאין עניים מרובים אינו צריך להוסיף על הפאה מחמת העניים אלא רק מחמת שדהו שהיא קטנה (למרות שגם אז לאו דוקא יועיל לעני), וא"כ אם יכול להפחית ממה שהיה צריך להוסיף לו היו עניים מרובים? ואם צריך במצב כזה להוסיף במקום מה שהיה צריך להוסיף אילו היו עניים מרובים? תודה רבה על הסבלנות להשיב לשאלות וכו'. אשמח אם בתשובה תוכלו לכתוב ב'נושא: 'לאשוריה'. תודה רבה, אשוריה.
שלום רב,
אמנם יש חשיבות ללמד את מצוות מתנות עניים לתלמידים, ומבחינה זו יש חשיבות בהדגמה של קיום מצוות לשו"פ, אך מבחינת הדין אנו נוקטים כחזון איש שסובר שאין בזמן הזה חיוב לתת לקט שכחה ופיאה מפני שאין מי שיאסוף את הפירות ולא ניתנו הפירות לעורבים ולעטלפים כדברי הגמראה בחולין. כך פסק החזון איש, מעשרות סי' ז ס"ק י ד"ה ובעיקר דין לקט. לגבי הגדרת מיהו עני אפשר לעיין במאמרו של מרן הראשל"ת הגר"מ אליהו ס' התורה והארץ ח"ב מעמ' 42 קישורית מצ"ב; וכן במאמר הרב עזריאל אראיל שם, מעמ' 106.
יואל פרידמן
שבי דרום, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
