שכח ולא ביער פירות שביעית

התשובה

זמן ביעור יין הקדוש בקדושת שביעית הוא ערב פסח של השנה השמינית, אז חלה חובה על אדם שיש לו כמות גדולה של יין להפקיר את היין. כאשר אדם השהה בביתו את היין החייב בביעור, בכוונה שלא להפקירו – היין נאסר בשתיה, כדברי הרמב"ן (ויקרא כה, ז): 'אם עכבם בביתו אחר הביעור כדי לאכלן, אסורין הם באכילה לגמרי', ואין כל תקנה ליין זה, כדברי 'החזון-איש' (שביעית סי' יא ס"ק ו): 'ומשמע דאין להן שוב תקנה לבערן... דילפינן לה מסברא דכיון שלא ביער בזמן הביעור כבר ביטל המצווה ואי אפשר לקיימה'.

מדברים אלו הסיק בספר חרדים (מצוות התלויות בארץ, הקדמה), שאם שגג או נאנס, כגון שלא ידע את זמן הביעור או שידע ונאנס להפקיר – היין לא נאסר בשתיה ועליו להפקירו כעת.

לאור זאת עולה – אדם שלא הפקיר את היין בערב פסח עליו להפקירו כעת עפ"י דיני ביעור פירות שביעית (ראו: https://www.toraland.org.il/88628).